עמנואל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 162 בתים ,  29 פברואר
←‏קהילת חב"ד בעיר: שגיאה. תיקנתי.
(←‏קהילת חב"ד בעיר: שגיאה. תיקנתי.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 19: שורה 19:
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
}}
'''עמנואל''' הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"ה]] (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשס"ט]], יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של ‎2.6%‏. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנם כ-100 משפחות [[חסידי חב"ד]] (נכון לשנת [[תשע"ה]]), וזהו הריכוז הגדול ביותר של חסידי חב"ד בשומרון.
'''עמנואל''' הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"ה]] (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשס"ט]], יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של ‎2.6%‏. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנם כ-100 משפחות [[חסידי חב"ד]] (נכון לשנת [[תשפ"ג]]), וזהו הריכוז הגדול ביותר של חסידי חב"ד בשומרון.


== מוסדות חב"ד בעיר ==
== קהילת חב"ד בעיר ==
בעקבות מספר מכתבים מ[[הרבי]], שקיבלו כמה מחסידי חב"ד בעיר (ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אמצעות האגרות קודש]]) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד ביישוב. החסידים בעיר פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהיישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע"א]] קיבל בית הספר בניין קבע. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'. (בשנת התשע"ד נפתח תיכון לבנות וניסגר מיד בסיום שנת הלימודים).
בין מייסדי היישוב, נמנה הר' [[שלום דובער ברוק]], מחסידי חב"ד.


לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת [[תשס"ב]] [[תלמוד תורה]] בו מחנכים ל[[חינוך]] [[חסיד]]י על טהרת הקודש בתלמוד תורה קיימים כיתות א'-ח'.
בעקבות מספר מכתבים מ[[הרבי]], שקיבלו כמה מחסידי חב"ד ביישוב (ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אמצעות האגרות קודש]]) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד ביישוב. החסידים בעיר פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהיישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע"א]] קיבל בית הספר בניין קבע. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'. (בשנת התשע"ד נפתח תיכון לבנות וניסגר מיד בסיום שנת הלימודים).
 
לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת [[תשס"ב]] [[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל]] בו מחנכים ל[[חינוך]] [[חסיד]]י על טהרת הקודש בתלמוד תורה קיימים כיתות א'-ח', בשנת תשפ"ג עבר למבנה של קבע.


בין השנים [[תשע"ג]] - [[תשע"ה]], התקיימה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים]], בראשות הרב [[חיים קיז'נר]].
בין השנים [[תשע"ג]] - [[תשע"ה]], התקיימה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים]], בראשות הרב [[חיים קיז'נר]].
שורה 30: שורה 32:
== בעלי תפקידים בקהילה ==
== בעלי תפקידים בקהילה ==
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב הקהילה, דיין וראש [[תומכי תמימים עמנואל|ישיבת חב"ד בעיר]].
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב הקהילה, דיין וראש [[תומכי תמימים עמנואל|ישיבת חב"ד בעיר]].
*הרב [[יהודה אלחרר]] - שליח ומנהל סניף [[צא"ח]] בעמנואל.  
*הרב [[יהודה אלחרר]] - שליח ומשפיע הקהילה.  
*הרב [[אפרים מלוב]] - מנהל המוסדות.
*הרב [[אפרים מלוב]]  
*הרב [[לוי כהן]] - מנהל התלמוד תורה.
*הרב [[לוי כהן]] - מנהל התלמוד תורה.
*הרב [[יוסף יצחק סימה]] - חבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד.
*הרב [[יוסף יצחק סימה]] - חבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד.
*הרב [[אייל פלד]] - מו"צ וראש כולל הוראה לאברכים.
*הרב [[אייל פלד]] - מו"צ וראש כולל הוראה לאברכים.


==התיחסויות הרבי לעיר==
==התיחסויות הרבי לעיר ולחב"ד בה==
במענה למכתבו של ר' לפנחס אליהו ארנרייך{{הערה|עסקן חסיד [[גור]] שהיה ממקימי עמנואל}} מז' אלול תשמ"ב בו כתב אודות תכנית הקמת העיר חרדית בשם "עמנואל" וביקש מהרבי שחסידי חב"ד יצטרפו לפרויקט ויקימו שכונה חב"דית בעיר, השיב הרבי: {{ציטוטון|לעת עתה (על כל פנים) - איני רואה כמעשית תכנית הקמת קרית חב"ד בעירו (והכוונה רצויה וכו')}}{{הערה|אגרות קודש חל"ד ע' רסה}}.
במענה למכתבו של ר' לפנחס אליהו ארנרייך{{הערה|עסקן חסיד [[גור]] שהיה ממקימי עמנואל}} מז' אלול תשמ"ב בו כתב אודות תכנית הקמת העיר חרדית בשם "עמנואל" וביקש מהרבי שחסידי חב"ד יצטרפו לפרויקט ויקימו שכונה חב"דית בעיר, השיב הרבי: {{ציטוטון|לעת עתה (על כל פנים) - איני רואה כמעשית תכנית הקמת קרית חב"ד בעירו (והכוונה רצויה וכו')}}{{הערה|אגרות קודש חל"ד ע' רסה}}.


ב[[חלוקת דולרים]] של [[א' תמוז]] [[תשמ"ז]] עבר ראש המועצה של עמנואל ומסר לרבי את מפתח העיר עמנואל. הרבי בירכו (בין השאר) שב[[ביאת המשיח]] בקרוב נגאל, כאן ותושבי עמנואל, ונבוא כולנו ביחד לירושלים עיר  הקודש וכו', הרבי העניק לו שלושה דולרים לשים אותם  בקופה הכללית של עמנואל{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}.
ב[[חלוקת דולרים]] של [[א' תמוז]] [[תשמ"ז]] עבר ראש המועצה של עמנואל ומסר לרבי את מפתח העיר עמנואל. הרבי בירכו (בין השאר) שב[[ביאת המשיח]] בקרוב נגאל, כאן ותושבי עמנואל, ונבוא כולנו ביחד לירושלים עיר  הקודש וכו', הרבי העניק לו שלושה דולרים לשים אותם  בקופה הכללית של עמנואל{{הערה|יומן הת' [[מאיר יחיאל הרשקוביץ]]}}.


במענה קודש{{הערה|מי' [[מנחם אב]] באחת השנים}} כתב הרבי בקשר לעיר{{הערה|כנראה אודות בעיה כלשהיא שהועלתה בהקשר לעיר}}: {{ציטוטון|הרי זה ברוב דכל עיר ואם בארץ הקודש. ואולי בכל עיר ואם בארץ הקודש. [[אזכיר על הציון]] שיקויים בכל הנ"ל כשמו: עמנו – א-ל}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D%E2%80%93%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf תשורה גראסבוים – שמאטקין כ"ח סיון תשפ"ב] (ע' 9)}}.
במענה קודש{{הערה|מי' [[מנחם אב]] באחת השנים}} כתב הרבי בקשר לעיר{{הערה|כנראה אודות בעיה כלשהיא שהועלתה בהקשר לעיר}}: {{ציטוטון|הרי זה ברוב דכל עיר ואם בארץ הקודש. ואולי בכל עיר ואם בארץ הקודש. [[אזכיר על הציון]] שיקויים בכל הנ"ל כשמו: עמנו – א-ל}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D%E2%80%93%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf תשורה גראסבוים – שמאטקין כ"ח סיון תשפ"ב] (ע' 9)}}.

תפריט ניווט