משה צבי סגל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. | הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. | ||
למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]]. | למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]]. | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. | היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. | ||
בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]]}}. | בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]] ואחותו של הרב [[מאיר בורובסקי]]}}. | ||
== פעילותו הציבורית == | == פעילותו הציבורית == | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר. | לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר. | ||
בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]]. | בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[יצחק מענדל ליס]], היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]]. | ||
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת תש"כ העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]]. | בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת [[תש"כ]] העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]]. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות. | בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות. |