11,222
עריכות
הכנעה והכרעה (שכלית): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אין ואפס" ב־"אין ואפס"
(יצירת דף עם התוכן "החלטה בין סברות שכליות לעיתים באה מצד שיקולים שכליים ולעיתים מצד הרצון. כשבאה משיקולים ש...") |
מ (החלפת טקסט – "אין ואפס" ב־"אין ואפס") |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אופני הברירה בין אופני הבנה שכליים שונים|אחר=פירוש אחר|ראו=הכנעה (פירושונים)}} | |||
החלטה בין סברות שכליות לעיתים באה מצד שיקולים שכליים ולעיתים מצד הרצון. כשבאה משיקולים שכליים היא נקראת '''הכנעה''' וכשהיא מצד הרצון נקראת '''הכרעה'''{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי, בראשית עמ' קצ ואילך.}}. | החלטה בין סברות שכליות לעיתים באה מצד שיקולים שכליים ולעיתים מצד הרצון. כשבאה משיקולים שכליים היא נקראת '''הכנעה''' וכשהיא מצד הרצון נקראת '''הכרעה'''{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי, בראשית עמ' קצ ואילך.}}. | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
==עניינם בעבודת ה'== | ==עניינם בעבודת ה'== | ||
וזהו ענין עין טובה ועין רעה וכמאמר הזוהר "תרין עיינין אינון ואתהדרו לחד"{{הערה|אדרא נשא קל א', ספרא דצניעותא (תרומה קעו ב'), ע"ח שער יג א"א פ"י.}}. והיינו כשמביט על חבירו בעין טובה אזי חובותיו נעשה מהם אין ואפס ואינם נחשבים למאומה שאינו נראה לחוב בלל וזכיותיו נעשה מהם יש גדול במהות ודבר נחשב ורואה מאד אותם להיותם נעשים בהרחבה גדולה. | וזהו ענין עין טובה ועין רעה וכמאמר הזוהר "תרין עיינין אינון ואתהדרו לחד"{{הערה|אדרא נשא קל א', ספרא דצניעותא (תרומה קעו ב'), ע"ח שער יג א"א פ"י.}}. והיינו כשמביט על חבירו בעין טובה אזי חובותיו נעשה מהם [[אין ואפס]] ואינם נחשבים למאומה שאינו נראה לחוב בלל וזכיותיו נעשה מהם יש גדול במהות ודבר נחשב ורואה מאד אותם להיותם נעשים בהרחבה גדולה. | ||
ולהיפוך כשמביט בעין רעה על חבירו אזי זכיותיו נקטנים בערכם מאד בעיניו להיות אינו רואה לזכות כלל, וחובותיו הקטנים נראים בעיניו ליש וחוב גדול. והוא כמשל האב, כשהוא בטוב עם בנו כטבעו אף כל חוב גדול שיעשה לא יתפסנו בעיניו לחוב גדול כל כך, ויקטין מאד להיות שמוצא טעמים ושכליים שאין זה חוב כלל ומעט זכיותיו שבו ירחיבם למהות ודבר גדול, שנראה לו לזכות גדול מאד מאד מפני שמביט בעין טובה (ועל ידי זה אף כל החובות הגדולים שעליו אינם נראים כל כך לפניו לחובות גדולים וזכיותיו נראים מאד). מה שאין כן כשהוא להיפוך בכעס על בנו ומביט עליו בעין רעה, אזי הוא בהיפוך - שכל חוב קטן אשר יעשה נחשב כגדול בעיניו. | ולהיפוך כשמביט בעין רעה על חבירו אזי זכיותיו נקטנים בערכם מאד בעיניו להיות אינו רואה לזכות כלל, וחובותיו הקטנים נראים בעיניו ליש וחוב גדול. והוא כמשל האב, כשהוא בטוב עם בנו כטבעו אף כל חוב גדול שיעשה לא יתפסנו בעיניו לחוב גדול כל כך, ויקטין מאד להיות שמוצא טעמים ושכליים שאין זה חוב כלל ומעט זכיותיו שבו ירחיבם למהות ודבר גדול, שנראה לו לזכות גדול מאד מאד מפני שמביט בעין טובה (ועל ידי זה אף כל החובות הגדולים שעליו אינם נראים כל כך לפניו לחובות גדולים וזכיותיו נראים מאד). מה שאין כן כשהוא להיפוך בכעס על בנו ומביט עליו בעין רעה, אזי הוא בהיפוך - שכל חוב קטן אשר יעשה נחשב כגדול בעיניו. | ||