חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 881 בתים ,  25 באוקטובר 2022
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב]]


'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]]  שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן  ("[[הנחה]]").
'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]]  שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן  (במסמך המכונה "[[הנחה]]").


== החזרה בדורות עברו ==
== החזרה בדורות עברו ==
בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.
בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.


פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.
באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי"צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.


באחד המאמרים שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.
== החזרה בדורנו ==
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"[[הנחה|הנחות]]" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[מוגה|הגיה]] הרבי לקראת [[י"א ניסן]] באותה השנה.
 
בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[וועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].


== החזרה בדורנו ==
היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[וועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].


בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]].
לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הבחורים [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] ו[[יהודה לייב שפירא]] וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}.


ב[[תשכ"ז]], לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא [[ועד הנחות התמימים]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].


לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".
לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".


===אופי החזרה בדורנו===
===אופי החזרה בדורנו===
עיקר החידוש של "[[דור השביעי]]" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב"ד]] "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.
עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב"ד]] "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.


מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.
מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.
שורה 73: שורה 75:
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
=== חוזרים מתקופת הרבי ===
=== חוזרים מתקופת הרבי ===


משתמש אלמוני

תפריט ניווט