16,089
עריכות
חיים אברהם דובער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של 95.86.68.9
רוסיהאוקראינה (שיחה | תרומות) (החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah") תגית: החלפה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של 95.86.68.9) תגית: שחזור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם בער איליער המכונה "המלאך"|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}} | |||
{{דמות | |||
|תמונה=[[קובץ:חיים אברהם דובער לוין.jpg|250px]] | |||
|תיאור=ר' חיים אברהם דובער לוין (מימין), עם שנים תלמדיו. | |||
|תאריך פטירה=[[ז' סיוון]] [[תרצ"ח]] | |||
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]], וב[[ארצות הברית]] | |||
|תלמידיו=[[מלאכים (קהילה חסידית)|מלאכים]] | |||
|מקום לידה=קרסילוב | |||
}} | |||
ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (מכונה גם '''המלאך'''; ? – [[ז' סיוון]] [[תרח"צ]]), היה משפיע חסידי בעל כשרונות גדולים, שסלל דרך לעצמו, ומסיבה פרש מחצר ליובאוויטש, עבר ל[[ארצות הברית]] והקים קהילה לעצמו שכונתה [[המלאכים]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
===ראשית חייו=== | |||
נולד לפני השנים [[תר"י]] - [[תרכ"א]] לר' שניאור זלמן לוין אב"ד [[קרסילוב]]. אביו נפטר כאשר היה בגיל אחת עשרה. | |||
בציערותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|שם=ליווי|מפי הרב [[דן יואל ליווי]], שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.}}. | |||
היה בעל כשורונת גדולים בלימוד הנגלה והחסידות. | |||
לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] ולאחר מכן של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''אגרות קודש הרש"ב''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}, לפי דעה נוספת היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}. | |||
למד אצל ר' [[חיים מבריסק]] והיה חביב אצלו מאוד, ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] היה אומר, אני לא יכולתי לגשת לרבי (הגר"ח) לדבר מתי שרציתי אבל הוא (ר' אד"ל) הרבי תמיד נענה לו מיד. והיה מסתודד עמו ("שושקעצעך") בעיניני הרמב"ם במו"נ{{הערה|שם=ליווי}}. | |||
היה בקשר עם גדולי העולם הלטאי, כאשר אחרי חתונה התיישב בקובנא שבה כיהן כרב הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]]. ממינו קיבל סמיכה לרבנות. | |||
לאחר מכן התגורר בווארשא, שם היה בקשר עם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה[[שפת אמת]]. וכן היה בקשר עם הרב [[נפתלי טרופ]] המכונה "הגרנ"ט". | |||
עוד מספרים שר' אד"ל שאל את ר' חיים לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!. | |||
===בליובאוויטש=== | |||
ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מונסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה. | |||
יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א}}. | |||
הוערך אז כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל גדול]] בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של ה[[רשב"ץ]] לא הייתה נוחה עמו{{הערה|שניאור זלמן ברגר, '''ישראל נח הגדול''', ישראל תשס"ו, עמ' 252.}}. מאוחר יותר גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו. | |||
ביומן מי"ט כסלו תרס"ב{{הערה|שם=מבוא16|מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16}} מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר מהורש"ב בו נתבאר ענינו של [[חג הגאולה י"ט כסלו]], הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שהיה במרה שחורה ומרירות תמידית. | |||
בשנת תרס"ב{{הערה|שם=רשימה שלד|רשימת היומן עמ' שלד.}} התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] לאחר [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תרס"ב]], על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין{{הערה|יהודה חיטריק, '''רשימות דברים''', ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, '''הרב מרדכי שמואל אשכנזי''', עמ' 355.}}. | |||
בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]. | |||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]]. | |||
מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער{{הערה|שם=רשימה שלד}} - על שם העירה איליה. וכן אד"ל{{הערה|שם=מבוא16}} - אברהם דב לוין. | |||
ר' [[יהושע מונדשיין]] סיפר ששמע מפי הרב [[יעקב לנדא]] ששמע מחסיד ידוע{{הערה|הרב אבא פערסאן או חסיד אחר ידוע, סוחר בעיר רחוקה כאודסא}} שהלה התעניין במלמד חסידי עבור בניו והרבי הרש"ב כתב לו{{הערה|מונדשיין מספר שייתכן שהרב לנדא אף ראה את גוף המכתב של אדמו"ר מהורש"ב.}} שהוא יכול לקחת את ר' אברהם דב, וכל מה שהיה אתו בליובאוויטש הי' הכל לשון הרע. אמנם דברים אלו נגד המקובל אצל חסידים, ואף נזכר אצל רבותנו. | |||
=== בארצות הברית === | |||
{{ערך מורחב|מלאכים (קהילה חסידית)}} | |||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרפ"ד נסע ל[[ארצות הברית]] והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ו[[מרירות]]. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא"ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות. | |||
התגורר ב[[ברונקס]], ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י". | |||
היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך". | |||
בשל הסכסוך עם חב"ד, הוא נחשב כמתנגד לה, ובשל כך עודד רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' שנחשב כמתנגד לחסידות את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עמו{{הערה|[[ישראל ג'ייקובסון]] זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב}}. בשנת [[תרצ"ה]] בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור. | |||
===פטירתו=== | |||
נלב"ע בו' סיון, [[חג השבועות]] [[תרח"צ]]{{הערה|על פי [https://kevarim.com/wp-content/uploads/2008/11/IMG_3321-Medium.jpg מצבתו]}}. | |||
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | |||
לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}. | |||
==משפחתו== | |||
זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר). | |||
* בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ"א]]. | |||
*נכדתו נשואה לר' [[משה שקלאר]], מבורו פארק | |||
*הרב [[דובער ליווי]] הינו בן אחותו{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק לז}}. | |||
==תלמידיו שנעשו חסידי חב"ד== | |||
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] | |||
*הרב [[דובער ליווי]] | |||
*הרב [[שניאור זלמן בלסופסקי]] | |||
==ספריו== | |||
*'''אוצר אגרות קודש''' - אוסף ממכתביו, הספר יצא בעילום שם. יצא לאור בשנת [[תשי"ב]], ובמהדורה נוספת בשנת [[תשל"ג]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''המלאך - שערי השגות''', יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז. | |||
*זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב–קצ"ד | |||
==ראו גם== | |||
*[[המלאכים]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:לוין, חיים אברהם דובער}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | |||