תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם בער איליער המכונה "המלאך"|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}}
| | Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah |
| {{דמות
| |
| |תמונה=[[קובץ:חיים אברהם דובער לוין.jpg|250px]]
| |
| |תיאור=ר' חיים אברהם דובער לוין (מימין), עם שנים תלמדיו.
| |
| |תאריך פטירה=[[ז' סיוון]] [[תרצ"ח]]
| |
| |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]], וב[[ארצות הברית]]
| |
| |תלמידיו=[[מלאכים (קהילה חסידית)|מלאכים]]
| |
| |מקום לידה=קרסילוב
| |
| }}
| |
| ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (מכונה גם '''המלאך'''; ? – [[ז' סיוון]] [[תרח"צ]]), היה משפיע חסידי בעל כשרונות גדולים, שסלל דרך לעצמו, ומסיבה פרש מחצר ליובאוויטש, עבר ל[[ארצות הברית]] והקים קהילה לעצמו שכונתה [[המלאכים]].
| |
| | |
| ==תולדות חיים==
| |
| ===ראשית חייו===
| |
| נולד לפני השנים [[תר"י]] - [[תרכ"א]] לר' שניאור זלמן לוין אב"ד [[קרסילוב]]. אביו נפטר כאשר היה בגיל אחת עשרה.
| |
| | |
| בציערותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|שם=ליווי|מפי הרב [[דן יואל ליווי]], שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.}}.
| |
| | |
| היה בעל כשורונת גדולים בלימוד הנגלה והחסידות.
| |
| | |
| לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] ולאחר מכן של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''אגרות קודש הרש"ב''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}, לפי דעה נוספת היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}.
| |
| | |
| למד אצל ר' [[חיים מבריסק]] והיה חביב אצלו מאוד, ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] היה אומר, אני לא יכולתי לגשת לרבי (הגר"ח) לדבר מתי שרציתי אבל הוא (ר' אד"ל) הרבי תמיד נענה לו מיד. והיה מסתודד עמו ("שושקעצעך") בעיניני הרמב"ם במו"נ{{הערה|שם=ליווי}}.
| |
| | |
| היה בקשר עם גדולי העולם הלטאי, כאשר אחרי חתונה התיישב בקובנא שבה כיהן כרב הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]]. ממינו קיבל סמיכה לרבנות.
| |
| | |
| לאחר מכן התגורר בווארשא, שם היה בקשר עם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה[[שפת אמת]]. וכן היה בקשר עם הרב [[נפתלי טרופ]] המכונה "הגרנ"ט".
| |
| | |
| עוד מספרים שר' אד"ל שאל את ר' חיים לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!.
| |
| | |
| ===בליובאוויטש===
| |
| ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מונסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה.
| |
| | |
| יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א}}.
| |
| | |
| הוערך אז כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל גדול]] בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של ה[[רשב"ץ]] לא הייתה נוחה עמו{{הערה|שניאור זלמן ברגר, '''ישראל נח הגדול''', ישראל תשס"ו, עמ' 252.}}. מאוחר יותר גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו.
| |
| | |
| ביומן מי"ט כסלו תרס"ב{{הערה|שם=מבוא16|מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16}} מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר מהורש"ב בו נתבאר ענינו של [[חג הגאולה י"ט כסלו]], הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שהיה במרה שחורה ומרירות תמידית.
| |
| | |
| בשנת תרס"ב{{הערה|שם=רשימה שלד|רשימת היומן עמ' שלד.}} התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] לאחר [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תרס"ב]], על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין{{הערה|יהודה חיטריק, '''רשימות דברים''', ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, '''הרב מרדכי שמואל אשכנזי''', עמ' 355.}}.
| |
| | |
| בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]].
| |
| | |
| בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]].
| |
| | |
| מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער{{הערה|שם=רשימה שלד}} - על שם העירה איליה. וכן אד"ל{{הערה|שם=מבוא16}} - אברהם דב לוין.
| |
| | |
| ר' [[יהושע מונדשיין]] סיפר ששמע מפי הרב [[יעקב לנדא]] ששמע מחסיד ידוע{{הערה|הרב אבא פערסאן או חסיד אחר ידוע, סוחר בעיר רחוקה כאודסא}} שהלה התעניין במלמד חסידי עבור בניו והרבי הרש"ב כתב לו{{הערה|מונדשיין מספר שייתכן שהרב לנדא אף ראה את גוף המכתב של אדמו"ר מהורש"ב.}} שהוא יכול לקחת את ר' אברהם דב, וכל מה שהיה אתו בליובאוויטש הי' הכל לשון הרע. אמנם דברים אלו נגד המקובל אצל חסידים, ואף נזכר אצל רבותנו.
| |
| | |
| === בארצות הברית ===
| |
| {{ערך מורחב|מלאכים (קהילה חסידית)}}
| |
| לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרפ"ד נסע ל[[ארצות הברית]] והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ו[[מרירות]]. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא"ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.
| |
| | |
| התגורר ב[[ברונקס]], ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י".
| |
| | |
| היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך".
| |
| | |
| בשל הסכסוך עם חב"ד, הוא נחשב כמתנגד לה, ובשל כך עודד רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' שנחשב כמתנגד לחסידות את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עמו{{הערה|[[ישראל ג'ייקובסון]] זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב}}. בשנת [[תרצ"ה]] בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור.
| |
| | |
| ===פטירתו===
| |
| נלב"ע בו' סיון, [[חג השבועות]] [[תרח"צ]]{{הערה|על פי [https://kevarim.com/wp-content/uploads/2008/11/IMG_3321-Medium.jpg מצבתו]}}.
| |
| | |
| לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
| |
| | |
| לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}.
| |
| | |
| ==משפחתו==
| |
| זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר).
| |
| * בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ"א]].
| |
| *נכדתו נשואה לר' [[משה שקלאר]], מבורו פארק
| |
| *הרב [[דובער ליווי]] הינו בן אחותו{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק לז}}.
| |
| | |
| ==תלמידיו שנעשו חסידי חב"ד==
| |
| *הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]
| |
| *הרב [[דובער ליווי]]
| |
| *הרב [[שניאור זלמן בלסופסקי]]
| |
| | |
| ==ספריו==
| |
| *'''אוצר אגרות קודש''' - אוסף ממכתביו, הספר יצא בעילום שם. יצא לאור בשנת [[תשי"ב]], ובמהדורה נוספת בשנת [[תשל"ג]].
| |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *'''המלאך - שערי השגות''', יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.
| |
| *זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב–קצ"ד
| |
| | |
| ==ראו גם==
| |
| *[[המלאכים]]
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| {{מיון רגיל:לוין, חיים אברהם דובער}}
| |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
| |
| [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
| |