פאה נכרית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 878 בתים ,  22 בספטמבר 2022
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 100: שורה 100:
[[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] הרבי נושא [[שיחה]] בכנס נשי ובנות חב"ד כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[יום ירושלים]] [[כ"ח אייר]] [[תנש"א]]) כפי הוראת הרבי כמעט כל הנשים נראות לבושות בפאות נכריות על ראשן כפי שהורה [[הרבי]] הלכה למעשה לא לחוש לשום דעה האוסרת אלא לכתחילה ילבשו פאות נאות]]
[[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] הרבי נושא [[שיחה]] בכנס נשי ובנות חב"ד כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[יום ירושלים]] [[כ"ח אייר]] [[תנש"א]]) כפי הוראת הרבי כמעט כל הנשים נראות לבושות בפאות נכריות על ראשן כפי שהורה [[הרבי]] הלכה למעשה לא לחוש לשום דעה האוסרת אלא לכתחילה ילבשו פאות נאות]]


עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף אשה עם לבישת פאה נכרית על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף אשה עם לבישת פאה נכרית על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]] ומחזקים דבריו, ביניהם:


הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי יוסף שלום אלישיב{{הערה| ואמר שיש כמה סוגי פאות, וכן נהגה בתו הרבנית בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל ולבשה פאה נכרית}}, חתנו הגאון רבי חיים קנייבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל בת הבכורה להרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו תחי'ה עם כובע על הפאה יפה ומכובדת}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", הרב המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים"{{הערה|(על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח)}}, הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך{{הערה|(על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו)}}, הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), '''עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית''' נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא{{הערה|(כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב)}}, הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של ירושלים ורבה הראשי של [[יהדות מרוקו]]{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז. שלכתחילה פאה ובדיעבד גדול מטפחת}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:
הגאון האדיר בעל ה"חזון איש"{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}, הגאון בעל "אגרות משה" ו"דברות משה" הרב [[משה פיינשטיין]] מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק{{הערה|בשו"ת אגרות משה חלק אה"ע ב סימן יב, כתב; ...אין כתר"ה יכול למחות ביד אשתו הרבנית החשובה מללבוש פאה נכרית, שאף אם כתר"ה רוצה להחמיר אינו יכול להטיל חומרותיו עליה שזהו רק דין שלה, וכיון שהיא עושה כדין שהוא כרוב הפוסקים ושגם נראה כמותם, אינו יכול להחמיר עליה... ידידו, משה פיינשטיין}}, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב{{הערה| ואמר שיש כמה סוגי פאות, וכן נהגה בתו הרבנית בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל ולבשה פאה נכרית}}, חתנו הגאון רבי חיים קנייבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל בת הבכורה להרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו תחי'ה עם כובע על הפאה יפה ומכובדת}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", הרב המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים"{{הערה|(על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח)}}, הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך{{הערה|(על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו)}}, הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), '''עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית''' נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא{{הערה|(כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב)}}, הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של ירושלים ורבה הראשי של [[יהדות מרוקו]]{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז. שלכתחילה פאה ובדיעבד גדול מטפחת}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}


360

עריכות

תפריט ניווט