עלייה לארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

לעומת [[הרמב"ן]] שסובר שזוהי מצווה מן [[תרי"ג מצוות]], סובר [[הרמב"ם]] שמצווה זו אינה נכללת במנין תרי"ג מצוות{{הערה|ולכן לא כולל אותה בתרי"ג מצוות. וראו את הדיון ההלכתי בנושא בשו"ת תורת שלום (תשובות הרבי הרש"ב) (שונות, סימן א' וסימן ב') בנוגע למצוות יישוב א"י בזמננו.https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/1.htm

}}

יהודים רבים שפנו לרבי שברצונם לעלות ל[[ארץ ישראל]] כדי לקיים את "מצוות ישיבת ארץ ישראל" ענה [[הרבי]] שקודם כל יקיימו את [[תרי"ג מצוות התורה]] ואחר כך יקיימו דבר זה (עלייה לא"י), שלפי מספר מהפוסקים אינה נחשבת כלל מתרי"ג מצוות{{הערה|שם=אי|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=1040 באתר חב"ד ישראל]}}.

עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שעודד עלייה לארץ, החלו רבים להימנע מלעלות לארץ. [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו לו אנשי "בילו"(ר"ת בית יעקב לכו ונלכה) לעלות ל[[ארץ ישראל]] הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה לארץ ישראל עם 100 אלף חסידים. ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו [[רבותינו נשיאנו]] להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה {{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 "הרביים התנגדו לעלייה לארץ"] באתר {{שטורעם}}}}. אך לאמיתו של דבר,

בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]],  הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]] לחסידי חב"ד, כמו כן החל אז גל עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}.  

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי]] החל לעודד יותר את היישוב החב"די בארץ ישראל. בשיחה משנת [[תשנ"ב]] אמר הרבי:"רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז"{{הערה|ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב}}.

עם זאת הורו [[רבותינו נשיאינו]] כמה וכמה פעמים על המעלה דווקא להתגורר ב[[חו"ל]], בשיחות הרבי מובא:{{ציטוטון|ולדוגמא: הבית-יוסף, שחיבר השולחן־ערוך שלאורו הולכים כל בית ישראל, חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ג' עמודי ההוראה שעליהם יסד הבית יוסף את פסקי השו"ע, חיו בחוץ לארץ, וכן האריז"ל שעל ידו התחיל גילוי פנימיות התורה חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, חיו וגילו תורת החסידות בחוץ לארץ דווקא}}{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, תכג. מהוספות ללקו"ש ח"ט עמ' 338 ואילך.}}, ליהודי שפנה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שברצונו לעלות ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הצמח צדק:"[[עשה כאן ארץ ישראל]]"{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה}}.

במשך השנים עודדו רבותינו נשיאינו את העלייה לארץ ואף תמכו בה, העלייה הרשמית הראשונה הייתה [[עליית החסידים]] של תלמידי המגיד, כמו כן הוקם אז קופת [[כולל חב"ד]] שדאגה לעזרה ולרווחת החסידים שמתגוררים ב[[ארץ ישראל]].

במשך השנים שאלו יהודים רבים את רבותינו נשיאינו אודות העלייה לארץ.

במכתב הרבי להרב [[שלמה חיים קסלמן]] שרצה לעבור לחו"ל, כותב לו [[הרבי]]:"בטח יודע הפסק דין אשר מארץ ישראל מותר לצאת רק בשביל תלמוד תורה"{{הערה|אגרות קודש, א'קמח}}. בזמן [[מלחמת ששת הימים]] שלח הרבי מכתבים בהם הורה להישאר בארץ משום שהיא ארץ "אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה". במכתבים רבים משבח הרבי ליהודים אודות המעלה שהם גרים ב[[ארץ ישראל]].

הרבי אולם כתב לרבנים רבים שהתגוררו בחו"ל על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלהם בחו"ל{{הערה|ראה ב[[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים]]}}.

הרבי עורר שהעלייה לארץ אפילו לשם ביקור, ובוודאי כאשר מדובר על התיישבות בארץ, דורשת 'ויזה רוחנית' - שהעליה תתבטא לא רק במישור הגשמי, אלא גם במישור הרוחני, שהאדם יתעלה בעבודת השם שלו ויהיה ראוי יותר להתיישב בארץ{{הערה|1=ממכתב הרבי, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 13 (מתורגם מאנגלית). [https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf תשורה שוסטרמן-גנזבורג עמוד 7].}}.

==אצל רבותינו נשיאינו==

על אף החשיבות בעלייה לארץ, אף אחד מאדמו"רי חב"ד לא הגיע ל[[ארץ ישראל]], חוץ מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק מהם אף ניסו לנסוע אולם לא הצליחו.

להרב [[שלמה גורן]] אמר [[הרבי]] שהסיבה שבגללה לא עלו נשיאי חב"ד לארץ היא שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם מקום מנוחתם כבוד של נשיאי חב"ד הקודמים{{הערה|ולכן עליו לשהות לידו}}, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. הסיבה שבגללה [[אדמו"ר הריי"צ]] כן הגיע לארץ ישראל, הייתה משום שלרבי הריי"צ לא היו צִיּוּנִים לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת ברית המועצות שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי האבות בחברון{{הערה|הדברים בפיסקה זו מקורם ב[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר {{col}}. וראו בשיחת ש"פ ויקהל, כה אדר א' תשנ"ב, שהרבי אומר (בסעיף י' מהשיחה ובהערה 106 שם) שרבותינו נשיאינו לא עלו לארץ ישראל במשך זמן הגלות (גם לא לביקור בלבד), דאף שמצינו כמה גדולי ישראל ואדמורי"ם (כמו הרה"ק רמ"מ מהאראדאק) שעלו לארץ ישראל, הרי, הבעש"ט* (*אף שהיתה אצלו קס"ד כו' לעלות לארץ ישראל), המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, לא עלו לארץ ישראל (גם לא לביקור בלבד**) (** ונסיעתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר לארץ ישראל לא היתה לשם ביקור בארץ ישראל, אלא, כפי שהסביר בעצמו במכתבו הידוע (אגרות-קודש שלו ח"ב ע' קצ-א) שביציאתו ממדינה ההיא ניטלה ממנו האפשרות לבקר בהיכלי קודש ציוני הוד כבוד אבותיו נשיאי החסידות (בליובאוויטש ובראסטוב), ולכן ברצונו לבקר במקומות הקודש בארץ הקודש.) אלא נשארו בחוץ לארץ, ועד (בזמנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) לחצי כדור התחתון, שבו וממנו נעשית העבודה דהפצת התורה והמעיינות חוצה בכל העולם כולו עד ביאת גואל צדק – תיכף ומיד ממש. (עד כאן מהשיחה).

מובא במבוא לספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א עמ' 18, הערה 20).}}.

{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני [[אדמו"ר הריי"צ]] עם [[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש|בואו לארץ ישראל]]}}

ב[[ימים הנוראים]] של [[תקפ"ח]], הגיע אדמו"ר האמצעי ל[[האדיטש]], לבקר בציונו של אביו [[אדמו"ר הזקן]]. באחת הפעמים יצא בפנים שוחקות מהציון ואמר:{{ציטוטון|פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות}}, החסידים חשבו ש[[אדמו"ר האמצעי]] מתכוון לעזוב אותם ולעלות ל[[ארץ ישראל]] ובקשו ממנו שיישאר איתם, בתגובה ענה להם אדמו"ר האמצעי:{{ציטוטון|חתני [[הצמח צדק|הרמ"מ]] שי' הרי נמצא אתכם, והוא יהיה לכם לרועה נאמן}}

החסידים הבינו מכך שלא ייתכן שהוא יעלה לארץ ישראל, מפני שהחסידים לא יתנו לו לנסוע{{הערה|בית רבי, פרק ו', עמ' י"א - 24}}.

 

 

 

בעצת אדמו"ר ה"צמח צדק", עלתה הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי, לארץ הקודש, עם משפחתה, בשנת תר"ה, והתיישבה בחברון. (ראו בהרחבה בערך "הרבנית מנוחה רחל").

אדמו"ר המהר"ש אומנם לא עלה ל[[ארץ ישראל]], אולם בערוב ימיו, בשנת תרמ"א, כאשר התחוללו הפּרעות נגד יהודי רוסיה, אמר הרבי המהר"ש לבנו הרבי הרש"ב: "רציתי לומר להם - לנציגי הממשלה הרוסית - שאם לא ישנו את יחסם ליהודים, אסע לארץ ישראל ואקח עימי מאה אלף משפחות יהודיות. הייתי מצליח לבצע זאת, אלא שאז החלה העלייה של "ביל"ו"{{הערה|תנועה ציונית, ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה" - ע"פ תחילת הפסוק בישעיה ב, ה.}}ולא רציתי לתת להם תוקף", וסיים הרבי המהר"ש: "אילו היה אצלם גם "באור ה'" {{הערה|ההמשך של הפסוק בישעיה. אנשי ביל"ו השמיטו את המשך הפסוק "באור ה'", ובכך הייתה גם אמירה מצידם בדבר כוונתם לעלות לא"י ללא עול תורה ומצוות. - [[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד (ספר)]], עמ' 226, הערה 706.}}. - הייתי אף אני נוסע". {{הערה|סה"ש תש"ה, עמ' 32. ראו גם: ליובאוויטש - העיירה של חב"ד, עמ' 226.}}.

 

 

הרבי סיפר בשנת תש"י (בימי ה"שבעה" לאחר הסתלקות חותנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ): "בשנת תרנ"ז היה כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע חולה מאד ונסע למוסקבא לריפוי. הפרופסורים אמרו לו אז שנותרו לו רק מספר חודשים לחיות {{הערה| אמנם התברר בהמשך שהרופאים טעו, והרבי הרש"ב האריך ימים עד שנת תר"פ. - הערת כותב הערך.}}. כששמע זאת הרבי נ"ע החליט לנסוע לארץ ישראל, וסיפר לרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע על כך. שאלה אותו הרבנית: ומה תעשה עם החסידים שלך ועם חסידוּת? השיב הרבי נ"ע: הרי משאיר אני אותו (בהתכוונו לרבי [=הריי"צ].)והרבי [=הריי"צ] היה אז בן שבע עשרה שנה!" {{הערה|תורת מנחם, חלק א, עמ' 4. לקו"ש חלק א, עמ' 139, סכ"ח.}}.  - בפועל, הרבי הרש"ב לא נסע בסופו של דבר לארץ ישראל.

 

הרבי הרש"ב קנה בשנת תרס"ח נחלה בחברון, את "בית רומנו", ובו הייתה ישיבת "תורת אמת" בין השנים תרע"א-תרע"ד. (ראו בערך: נכסי רבותינו נשיאינו בחברון, ובערך: בית רומנו, ובערך: תורת אמת חברון).