חיים וולפר: הבדלים בין גרסאות בדף

בתחילה היה מחשובי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]] וכמסופר ב[[בית רבי (ספר)]] "מתחילה היה היותר גדול בהחברייא, וכולם היו הולכים לשמוע ממנו הד"ח של הה"מ, שהי' חוזר הדברים כהוויתן ובטוב טעם", ב[[תורת שלום]] מסופר: "שמתלמידי המגיד היו שנים אשר קיבלו את תורת המגיד כולה, הר"ש מקארלין היה נחלה בשלשול דם, הרב מבארדיטשוב היה יוצא מגדר הכלים ב[[דביקות]] והתפעלות עצומה, רק [[רבינו הגדול]] והרב מוואלפע קיבלו". הוא אף ממקימי החצר החסידית בקארלין יחד עם ר' שלמה ור' [[אהרן מקארלין]].

כינויו מקורו מזה ששימש כרב ב[[עיירה]] וולפא הסמוכה לקרלין, ויתכן שאף שימש כדיין בקארלין.

מסופר שהמגיד התבטא עליו "[[תולעת]] אוכלת בו, ואיני יודע מי יגבר הוא או ה[[תולעת]]". וכששמע משפט זה, החשיב זאת לא על עצמו, כי אם על אחד מהתלמידים שלא נכח בשעת מעשה (רבי [[שלמה מקרלין]]) (ראה [[כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)|כתבי הר"י שו"ב]]).

בתשובות [[אדמו"ר הזקן]] לכתב ההלשנה, מזכירו [[אדמו"ר הזקן]] ואומר שעזב את דרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון ה[[אדמו"ר הזקן]] "אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנא".

מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, פעם הגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] בעת אמירת מאמר, הקשיב למאמר ובסיומו אמר "כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך הוא לקח את העידית (די גענצע גידיכטע איז בא אים געבליבען)" - כלומר, שגם הוא היה בין תלמידי הרב המגיד אך [[אדמו"ר הזקן]] התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אצלו ולא מנעו ממנו ללכת, התעצב, כי רצה למנוע ממנו להמשיך לנדוד.{{דרוש מקור|שם=שם-הערה}}

גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח ב[[וילנא]] שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת אחד מן הנוכחים מתלמידי הגר"א, שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמוה"ז, ואף [[אדמו"ר הזקן]] שלחו להיות רב עייריה גדולה.