ביתא ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  14 ביולי 2022
שורה 59: שורה 59:
בהמשך, לאחר ההעלאה המאסיבית של בני הקהילה, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ג]] כי יש להתנער בהחלט מקבלת תלמידים פלשיים{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות לג].}}, ובשנת [[תשמ"ד]] כאשר פנה רב העיר אילת הרב [[יוסף העכט]] בשאלה דומה אל הרבי, האם לסייע ולהצטרף לקול קורא המעודד את העלאתם לארץ הקודש, כתב הרבי שיעשה כפי שיעשו [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]]{{הערה|הרב העכט כתב שנתבקש לחתום על מכתב של רבני ערי אה"ק המופנה אל הסוכונות היהודית, בו מבקשים שיעזרו בהבאתם לאה"ק ובקליטתם של שבטים מסויימים ממדינות נידחות המתנהגים במנהגים יהודיים, ושאל האם להיעתר ולחתום (תשורה העכט י"ט אלול תש"פ): יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק (נדפס גם בליקוט מענות קודש – מילואים תש"מ-תשנ"ב.}}.
בהמשך, לאחר ההעלאה המאסיבית של בני הקהילה, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ג]] כי יש להתנער בהחלט מקבלת תלמידים פלשיים{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות לג].}}, ובשנת [[תשמ"ד]] כאשר פנה רב העיר אילת הרב [[יוסף העכט]] בשאלה דומה אל הרבי, האם לסייע ולהצטרף לקול קורא המעודד את העלאתם לארץ הקודש, כתב הרבי שיעשה כפי שיעשו [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]]{{הערה|הרב העכט כתב שנתבקש לחתום על מכתב של רבני ערי אה"ק המופנה אל הסוכונות היהודית, בו מבקשים שיעזרו בהבאתם לאה"ק ובקליטתם של שבטים מסויימים ממדינות נידחות המתנהגים במנהגים יהודיים, ושאל האם להיעתר ולחתום (תשורה העכט י"ט אלול תש"פ): יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק (נדפס גם בליקוט מענות קודש – מילואים תש"מ-תשנ"ב.}}.


מבלי להתערב בדיון ההלכתי עצמו, הביע הרבי את דעתו כי אם לא היו מתערבים שיקולים פוליטיים, ואם באמת לכל העוסקים בזה היה חשוב טובתם של בני הקהילה ולא היו מנצלים את הדיון ההלכתי בשביל רווחים פוליטיים, היו מעודדים את כולם לעבור גיור לחומרא עוד לפני עלייתם לארץ הקודש{{הערה|שם=יחס}}, בשעה שהרצון שלהם לעלות הוא בשיא התוקף ומוכנים לעשות כל הליך נצרך בשביל לעלות לארץ, ובכך להסיר בעתיד כל לזות שפתיים ולפתוח בפניהם את השערים להשתלבות מלאה{{הערה|מפי הרב [[גדליהו אקסלרוד]].}}.
מבלי להתערב בדיון ההלכתי עצמו, הביע הרבי את דעתו כי אם לא היו מתערבים שיקולים פוליטיים, ואם באמת לכל העוסקים בזה היה חשוב טובתם של בני הקהילה ולא היו מנצלים את הדיון ההלכתי בשביל רווחים פוליטיים, היו מעודדים את כולם לעבור גיור לחומרא{{הערה|שם=יחס}}.
 
כאשר נשאל הרבי האם להתייחס אליהם ככת בפני עצמה (בדומה לכת השומרונית), השיב הרבי 'לא לרחק'{{הערה|מענה הרבי לרב [[גדליהו אקסלרוד]] באמצעות הרב [[חיים שלום סגל]]. השמועה אומתה מפי הרב אקסלרוד בשיחה טלפונית ט"ו תמוז תשפ"ב.}}.


לפועל, הרבי עודד את מנהלי בתי הספר חב"ד לעמוד בתוקף על המשמר, וכאשר היה מוסד חינוכי שנסגר בעקבות מחסור בתלמידים בשל ההתעקשות על כך, בשעה שעבר מנהל המוסד לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] עודד אותו הרבי ואמר לו: "לפום צערא אגרא"{{הערה|לרב [[אבשלום קיל]] שניהל את בית הספר חב"ד ב[[קרית טבעון]].}}.
לפועל, הרבי עודד את מנהלי בתי הספר חב"ד לעמוד בתוקף על המשמר, וכאשר היה מוסד חינוכי שנסגר בעקבות מחסור בתלמידים בשל ההתעקשות על כך, בשעה שעבר מנהל המוסד לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] עודד אותו הרבי ואמר לו: "לפום צערא אגרא"{{הערה|לרב [[אבשלום קיל]] שניהל את בית הספר חב"ד ב[[קרית טבעון]].}}.
31,671

עריכות

תפריט ניווט