תומכי תמימים באר שבע (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13: שורה 13:


== תולדות הישיבה ==
== תולדות הישיבה ==
בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה ב[[באר שבע]] ברחוב נגבה 49 שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב ניצן חלק ([[שליח]] [[הרבי]] לשכונת נווה זאב ומנהל התלמוד תורה בבאר שבע) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש "ישיבת באר שבע" במקום.
בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה ב[[באר שבע]] ברחוב נגבה 49 שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב [[ניצן חלק]] ([[שליח]] [[הרבי]] לשכונת נווה זאב ומנהל ה[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] ב[[באר שבע]]) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש [[ישיבה]] במקום.


הישיבה נפתחה בשנת [[תש"ע]] כשיעור ד' של [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכ[[משפיע]] כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים.
הישיבה נפתחה בשנת [[תש"ע]] כשיעור ד' של [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכ[[משפיע]] כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים.


משנת [[תשע"ד]] ואילך נפתחה כמתיבתא לכיתה ח' (כהמשך ל[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] כשבראשה עומד הרב [[משה אריאל הכהן רוט]].
משנת [[תשע"ד]] ואילך נפתחה כמתיבתא לכיתה ח' (כהמשך ל[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.


משנת הלימודים [[תשע"ה]] עומד בראשות הישיבה הקטנה הרב [[ראובן סויסא]].
משנת הלימודים [[תשע"ה]] עומד בראשות הישיבה הקטנה הרב [[ראובן סויסא]].


בשנת תשע"ז פתח הרב ניצן חלק, ישיבה גדולה, המשך לישיבה הקטנה, בשם ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)]].
לרגל שנת הלימודים [[תשע"ח]] פתח הרב ניצן חלק, [[ישיבה גדולה]], המשך לישיבה הקטנה, בשם ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)]].


בשלהי אלול תשע"ט נפתח המקווה בישיבה לאחר בנייה מזורזת.
בשלהי אלול [[תשע"ח]] נפתח המקווה בישיבה לאחר בנייה מזורזת.


באדר תשע"ט ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים למען פיתוח וביסוס הישיבה. בחשוון תשפ"ב ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים עקב שריפה שפרצה בישיבה וחוללה נזק רב והמקום החל לעבור שיפוץ נרחב.
ב[[אדר]] [[תשע"ט]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים למען פיתוח וביסוס הישיבה. ב[[חשוון]] [[תשפ"ב]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים עקב שריפה שפרצה בישיבה וחוללה נזק רב.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==

תפריט ניווט