37,397
עריכות
משה יהודה לייב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
(עדכון) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]] ברמתיים{{הערה|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, לאביו הרב [[יעקב לנדא]] ונקרא על שם סבו - אבי אביו. בצעירותו למד בישיבת פונוביז' ובישיבת תומכי תמימים בעיר לוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | |||
לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו. | לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא. | כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא. | ||
שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ידוע כי דעתם של הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב דב לנדו, הרב דוד פוברסקי ובנו הרב ברוך דב, לא הייתה נוחה מהמחלוקת נגד הרב לנדא, אך הם חששו להביע דעתם באותה תקופה, והדבר התברר רק שנים לאחר מכן | שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ידוע כי דעתם של הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב דב לנדו, הרב דוד פוברסקי ובנו הרב ברוך דב, לא הייתה נוחה מהמחלוקת נגד הרב לנדא, אך הם חששו להביע דעתם באותה תקופה, והדבר התברר רק שנים לאחר מכן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"].}}. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}. | ||
הרב לנדא היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}. | הרב לנדא היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}. | ||