בנימין יהושע זילבר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ"ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים ב[[תל אביב]]/ הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפרשת. בימים ההם, כשהוקמה מועצת גדולי התורה הליטאית לא הצטרף ר' בנימין לשמש כאחד מחבריה ובעקבות זאת צורף כחבר מועצת גדולי התורה של אגו"י והיה החבר הליטאי היחיד בה.
ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ"ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים ב[[תל אביב]. הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפשרת. בימים ההם, כשהוקמה מועצת גדולי התורה הליטאית לא הצטרף ר' בנימין לשמש כאחד מחבריה ובעקבות זאת צורף כחבר מועצת גדולי התורה של אגו"י והיה החבר הליטאי היחיד בה.


בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבה"ק. למשל, בחיבורו הגדול "בית ברוך" על ספר "חיי אדם" הוא כותב בהקדמה: {{ציטוטון|"כן הבאתי דברים מ"שולחן ערוך" של הגרש"ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה"חיי אדם", משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים על פי רוב מ[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו הערוך]] של [[אדמו"ר הזקן|הגרש"ז]], שכולל בדבריו דברי ה"שולחן ערוך" ונושאי כליו בקצור. וגם כן דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת}}.
בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבותינו הקדושים. למשל, בחיבורו הגדול "בית ברוך" על ספר "חיי אדם" הוא כותב בהקדמה: {{ציטוטון|"כן הבאתי דברים מ"שולחן ערוך" של הגרש"ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה"חיי אדם", משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים על פי רוב מ[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו הערוך]] של [[אדמו"ר הזקן|הגרש"ז]], שכולל בדבריו דברי ה"שולחן ערוך" ונושאי כליו בקצור. וגם כן דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת}}.


גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף{{הערה|יחד איתו חתמו גם הראשון לציון [[מרדכי אליהו|הגר"מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר"מ מאזוז]]. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו"א חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמו"רים [[אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}}
גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פיקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף{{הערה|יחד איתו חתמו גם הראשון לציון [[מרדכי אליהו|הגר"מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר"מ מאזוז]]. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו"א חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמו"רים [[רבי אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}}


השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[כפר חב"ד]], וחתם על מכתב הברכה לרבי לרגל שנת הצ'.
השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[כפר חב"ד]], וחתם על מכתב הברכה לרבי לרגל שנת הצ'.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט