בנימין יהושע זילבר: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ"ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים ב[[תל אביב]. הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפשרת. בימים ההם, כשהוקמה מועצת גדולי התורה הליטאית לא הצטרף ר' בנימין לשמש כאחד מחבריה ובעקבות זאת צורף כחבר מועצת גדולי התורה של אגו"י והיה החבר הליטאי היחיד בה.

גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פיקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף{{הערה|יחד איתו חתמו גם הראשון לציון [[מרדכי אליהו|הגר"מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר"מ מאזוז]]. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו"א חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמו"רים [[רבי אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}}