שלמה מיידנצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת ריכוזי חב"ד ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים, שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

ר' שלוימק'ה נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק. מצד אביו יוחס ל[[מהר"ל מפראג]], ומצד אימו לרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ל[[מגיד ממעזריטש]], ולרבי [[אדם בעל שם]]. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]], הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{העקה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, ושם הוא נגרר אחרי החברה ה[[גויים|גויית]], ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים{{הערה|שם=ב|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.

בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים):{{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]] הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו.

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ' 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר, שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לצפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].ר' שלוימקה במסגרת תפקידו והפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר.לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט"כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית סר למלאכה למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ

לר' שלוימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.

סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לר' שלוימק'ה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

כמו כן כשהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב"ד]] ר' שלוימק'ה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב"ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב"ד]].

בהכנסת ספר תורה של משיח בירושלים בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לועדה המארגנת של הכנס שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}