37,397
עריכות
ישראל מאיר לאו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב ישראל מאיר לאו | |שם=הרב ישראל מאיר לאו | ||
|תמונה=[[קובץ:הרב לאו.jpg| | |תמונה=[[קובץ:הרב לאו.jpg|250px]] | ||
|תיאור=הרב לאו בדינר | |תיאור=הרב לאו בדינר ל[[תומכי תמימים רמת אביב]], ([[תשס"ט]]) | ||
|תאריך לידה=[[כ"ב סיון]] [[תרצ"ז]] | |תאריך לידה=[[כ"ב סיון]] [[תרצ"ז]] | ||
|מקום לידה=פיוטרקוב טריבונלסקי, [[פולין]] | |מקום לידה=פיוטרקוב טריבונלסקי, [[פולין]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, ה[[גטו]] הראשון ב[[פולין]] הכבושה. ב[[תשרי]] [[תש"ג]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו בי"א במרחשוון [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו [[תש"ה]], במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי. | את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, ה[[גטו]] הראשון ב[[פולין]] הכבושה. ב[[תשרי]] [[תש"ג]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו בי"א במרחשוון [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו [[תש"ה]], במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי. | ||
כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי [[ארצות הברית]] נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית. | כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי [[ארצות הברית]] נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית. | ||
לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואין|נשא]] לאישה את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של תל אביב. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון בתל אביב. | לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואין|נשא]] לאישה את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של תל אביב. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון בתל אביב. | ||
=== קריירה רבנית === | === קריירה רבנית === | ||
הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב [[בית הכנסת]] "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ"ה]] (1965) נתמנה לרב [[בית הכנסת]] "תפארת צבי" בתל אביב, ובשנת [[ה'תשל"א]] (1971) מונה לרב שכונות צפון תל אביב. | הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב [[בית הכנסת]] "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ"ה]] (1965) נתמנה לרב [[בית הכנסת]] "תפארת צבי" בתל אביב, ובשנת [[ה'תשל"א]] (1971) מונה לרב שכונות צפון תל אביב. | ||
לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת [[תשל"ט]] (1978), אז נבחר לכהן כ[[מרא דאתרא|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[תשמ"ג]] (1983) נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת [[תשמ"ח]] (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של [[תל אביב-יפו]] במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל. | לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת [[תשל"ט]] (1978), אז נבחר לכהן כ[[מרא דאתרא|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[תשמ"ג]] (1983) נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת [[תשמ"ח]] (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של [[תל אביב-יפו]] במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
הרב לאו עמד בקשרים עם [[הרבי]], התייעץ עמו בתדירות ואף ביקר אצלו מספר פעמים. הרב לאו עומד בקשרים חמים ביותר עם [[חסידות חב"ד]], פעמים רבות הוא מוזמן כאורח הכבוד למעמדים חב"דיים, ונואם בהם נאומים מלאי תוכן. | הרב לאו עמד בקשרים עם [[הרבי]], התייעץ עמו בתדירות ואף ביקר אצלו מספר פעמים. הרב לאו עומד בקשרים חמים ביותר עם [[חסידות חב"ד]], פעמים רבות הוא מוזמן כאורח הכבוד למעמדים חב"דיים, ונואם בהם נאומים מלאי תוכן. | ||
בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" בו הוא מספר על חייו, על ההצלה מגיא ההריגה בבוכנוולד ועד לעלותו על כס רבה הראשי של ישראל. | בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" בו הוא מספר על חייו, על ההצלה מגיא ההריגה בבוכנוולד ועד לעלותו על כס רבה הראשי של ישראל. | ||
פרק מיוחד בספר מוקדש לקשר עם הרבי וחב"ד. במהלך 14 העמודים בהם מספר הרב לאו על כך, הוא מתאר בין היתר [[יחידות]] מרגשת עם הרבי אל תוך הלילה, בה שאל הרב] את הרב לאו כיצד הוא מסביר את העובדה שבמשך ההיסטוריה היו היהודים בראש המהפכות הגדולות בעולם, ודווקא בישראל מזה 40 שנה מחזיקה רק מפלגה אחת בשלטון בישראל מבלי יכולת לנצח אותם בבחירות. הרב לאו השיב לרבי בסיפור מרטיט, ועל פי עדותו, הרבי הזיל דמעות למשמע הסיפור. | פרק מיוחד בספר מוקדש לקשר עם הרבי וחב"ד. במהלך 14 העמודים בהם מספר הרב לאו על כך, הוא מתאר בין היתר [[יחידות]] מרגשת עם הרבי אל תוך הלילה, בה שאל הרב] את הרב לאו כיצד הוא מסביר את העובדה שבמשך ההיסטוריה היו היהודים בראש המהפכות הגדולות בעולם, ודווקא בישראל מזה 40 שנה מחזיקה רק מפלגה אחת בשלטון בישראל מבלי יכולת לנצח אותם בבחירות. הרב לאו השיב לרבי בסיפור מרטיט, ועל פי עדותו, הרבי הזיל דמעות למשמע הסיפור. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
חתניו: | חתניו: | ||
*הרב אליעזר סורוצקין, רב שכונת רמת אפרים וראש מוסדות "עוללים" בנתניה ומנכ"ל ארגון [[לב לאחים]]. | *הרב אליעזר סורוצקין, רב שכונת רמת אפרים וראש מוסדות "עוללים" בנתניה ומנכ"ל ארגון [[לב לאחים]]. | ||
*הרב בנימין קאהן, מנהל ישיבת "חיי משה" בירושלים, על שם רבי משה חיים לאו | *הרב בנימין קאהן, מנהל ישיבת "חיי משה" בירושלים, על שם רבי משה חיים לאו רבה של פיעטרקוב. | ||
*הרב יחזקאל שיינפלד, רב [[בית כנסת]] ברמת אביב. | *הרב יחזקאל שיינפלד, רב [[בית כנסת]] ברמת אביב. | ||
*הרב אריאל שוייצר, דיין בבית הדין לממונות בירושלים. | *הרב אריאל שוייצר, דיין בבית הדין לממונות בירושלים. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
*[http://chabad.info/files/video/lao.wmv הרב לאו מספר על מגילת אסתר במחנה השמדה] {{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://chabad.info/files/video/lao.wmv הרב לאו מספר על מגילת אסתר במחנה השמדה] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3846 מופת מדהים של הרבי על נכדו של הרב לאו] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3846 מופת מדהים של הרבי על נכדו של הרב לאו] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1650 הרב לאו מספר חוויות | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1650 הרב לאו מספר חוויות מהתוועדות אצל הרבי] {{אינפו}} | ||
*{{קישור שטורעם|91853|news|הווידאו היומי: חשיבות שבע מצוות בני נח ■ וידאו|מערכת שטורעם|ג' בחשוון תשע"ז}} | *{{קישור שטורעם|91853|news|הווידאו היומי: חשיבות שבע מצוות בני נח ■ וידאו|מערכת שטורעם|ג' בחשוון תשע"ז}} | ||
*[https://chabad.info/magazine/30072/ הראיון המרתק של הרב לאו למגזין 'עולמות'] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/magazine/30072/ הראיון המרתק של הרב לאו למגזין 'עולמות'] {{אינפו}} | ||