4,016
עריכות
משה זאב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
מ (←פתיח) |
(הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד מ[[פאפא]]. בשנת [[תרפ"ט]] נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל [[יסורים]] קשים ב[[גוף]] ו[[נפש]]. לפני [[מלחמת העולם השניה]] התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה סבל במחנות כפייה והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו [[כשר]]. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים ימח שמם. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה ל[[קפריסין]], שם פתח | הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד מ[[פאפא]]. בשנת [[תרפ"ט]] נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל [[יסורים]] קשים ב[[גוף]] ו[[נפש]]. לפני [[מלחמת העולם השניה]] התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה סבל במחנות כפייה והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו [[כשר]]. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים ימח שמם. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה ל[[קפריסין]], שם פתח ישיבה במחנה פליטים. בשנת [[תש"ח]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] וה[[אדמו"ר]]ים רבי [[אהרון מבעלז]] ורבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[וויז'ניץ]] שהכירוהו היטב, המליצו עבורו שיקבל משרת רבנות ובשידולם התמנה לאב-בית-דין ורב ראשי ב[[יפו]]. במקביל שימש גם כמוסר שיעור ב[[שולחן ערוך]] בישיבת 'חידושי הרי"מ' ב[[תל אביב]] והיה מקורב לאדמו"ר [[שמחה בונים אלתר]] מ[[גור]] (ה"לב שמחה"). | ||
הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה. | הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה. | ||
הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמותיהם של גדולי ישראל{{הערה|הרב -אב-בית-דין ב[[ירושלים]] - רבי יצחק יעקב וויס. אדמו"ר מ[[פאפא]] - רבי יוסף גרינוולד ואב-בית-דין דז' רבי צבי מאיר פנט. הרב פנט כתב בהסכמתו: {{ציטוטון|ידידנו המופלג גן ההדסים ערוגת הבושם.. זכה עודליצוק מים מנחלת אבותינו הקדושים, ולקבל לקח טוב מאת אבי אדוני זקני הגאון הקדוש מרן בעל "כנסת יחזקאל" | הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמותיהם של גדולי ישראל{{הערה|הרב -אב-בית-דין ב[[ירושלים]] - רבי יצחק יעקב וויס. אדמו"ר מ[[פאפא]] - רבי יוסף גרינוולד ואב-בית-דין דז' רבי צבי מאיר פנט. הרב פנט כתב בהסכמתו: {{ציטוטון|ידידנו המופלג גן ההדסים ערוגת הבושם.. זכה עודליצוק מים מנחלת אבותינו הקדושים, ולקבל לקח טוב מאת אבי אדוני זקני הגאון הקדוש מרן בעל "כנסת יחזקאל", ודודי הגאון הקדוש בעל "זכרון יעקב" זכותו-יגן-עלינו וגם אצל אבי אדוני מורי ורבי הגאון הקדוש זי"ע, וכולם כאחד אהבוהו וחיבבוהו עד למאד.. מה אני שיצטרך להסכמתי, בפרט גברא רבא דכוותיה, אשר זכה להיות מחובר לטהרה.}}}}. | ||
ביום [[ט"ז בשבט]] שנת [[תשמ"ח]], לאחר מחלה קשה, נפטר. | ביום [[ט"ז בשבט]] שנת [[תשמ"ח]], לאחר מחלה קשה, נפטר. | ||