משתמש:איקס/שושלת נשכיז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 447996 של חכם2 (שיחה)טרול)
תגית: ביטול
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
שושלת נשכיז
==שושלת נשכיז==
שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.
שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.


 
==תולדות השושלת==
תוכן עניינים
1 תולדות השושלת
1.1 אוסטילה
2 קובלה
3 החסידות לאחר השואה
4 לקריאה נוספת
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים
תולדות השושלת
רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת [[תק"ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר ב[[ח' ניסן]] [[תק"ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.
רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת [[תק"ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר ב[[ח' ניסן]] [[תק"ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.


ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים ב[[כ' שבט]] [[תרכ"ח]].
ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים ב[[כ' שבט]] [[תרכ"ח]].


אוסטילה
==אוסטילה==
בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ"ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול [[תק"צ]]. בניו היו:
בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ"ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול [[תק"צ]]. בניו היו:


שורה 45: שורה 36:
כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל"ז]] - [כ' אדר]] [[תש"ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.
כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל"ז]] - [כ' אדר]] [[תש"ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.


קובלה
==קובלה==
בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק"ם]]. היה נחשב ל[[אדמו"ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ"ז אלול]] [[תקצ"ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב"ד]] מאציוב[5].
בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק"ם]]. היה נחשב ל[[אדמו"ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ"ז אלול]] [[תקצ"ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב"ד]] מאציוב[5].


שורה 56: שורה 47:
בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.
בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.


החסידות לאחר ה[[שואה]]
==החסידות לאחר ה[[שואה]]==
חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות.
חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות.


בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ"ב]] - [[תשע"ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע"ד]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].
בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ"ב]] - [[תשע"ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע"ד]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].
 
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
.
קישורים חיצוניים
ספר יזכור לקהילת [[לוצק]] תמונה 317 (313 בדפי הספר), בספריית העיר ניו יורק. מאמר על השושלת מאת מאיר שמעון גשורי. (ביידיש)
הערות שוליים
עיירה קטנה במחוז ווהלין
ראו עליו ועל בנו ר' אברהם בספר הזיכרון ליהדות [[לוצק]], עמ' 585 בדפי האתר, 581 בדפי הספר. אתר 'יזכור' ספריית ניו יורק.
ספר לוצק עמ' 316. אלפסי-תרמ"א | אנשי שם ע' 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו
צאצאים ע' 169 בסוף ובע' הבא מס' 170 קטע 98
בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.
חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו"רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.
785

עריכות

תפריט ניווט