1,711
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 14: | שורה 14: | ||
לעיל הוסבר שהכח להצמיח הוא מכח הצומח שבארץ. אבל בכדי להצמיח צריכים לזרוע גרעינים. התפקיד של הגרעין הוא שני דברים א) ל'''גלות''' הכוח האינסופי ב) ולתת בו ציור: | לעיל הוסבר שהכח להצמיח הוא מכח הצומח שבארץ. אבל בכדי להצמיח צריכים לזרוע גרעינים. התפקיד של הגרעין הוא שני דברים א) ל'''גלות''' הכוח האינסופי ב) ולתת בו ציור: | ||
:א) כל גילוי שבאין ערוך להפעולה שנעשה צריך ביטול מדרגתו הקודמת בכדי לקבל הגילוי {{הבהרה|צריך הסברה או קישור למקום שבו מוסבר ענין זה}}(כמו שידוע בעבודת ה', שרק ע"י ביטול של יהודי אפשר להגיע לדרגות אלוקיות גבוהות){{הערה|ראה ד"ה זה היום תרס"ו.}}. | :א) כל גילוי שבאין ערוך להפעולה שנעשה צריך ביטול מדרגתו הקודמת בכדי לקבל הגילוי {{הבהרה|צריך הסברה או קישור למקום שבו מוסבר ענין זה}}(כמו שידוע בעבודת ה', שרק ע"י ביטול של יהודי אפשר להגיע לדרגות אלוקיות גבוהות){{הערה|ראה ד"ה זה היום תרס"ו.}}. | ||
הצמיחה שנעשית ע"י הגרעין הוא באין ערוך להגרעין עצמו (כנ"ל נקודה ב' וג'). רק שע"י שזורעים גרעין, והגרעין '''נרקב''' באדמה - הוא [[מתבטל]], יוצא מהמציאות שלו, על ידי זה מגלים את הכח האינסופי הטמון בקרקע.{{הערה|תו"א הוספות ויקהל קטו א}}. | :הצמיחה שנעשית ע"י הגרעין הוא באין ערוך להגרעין עצמו (כנ"ל נקודה ב' וג'). רק שע"י שזורעים גרעין, והגרעין '''נרקב''' באדמה - הוא [[מתבטל]], יוצא מהמציאות שלו, על ידי זה מגלים את הכח האינסופי הטמון בקרקע.{{הערה|תו"א הוספות ויקהל קטו א}}. | ||
:ב) תפקיד נוסף של הגרעין הוא{{הערה|שאם ענינו הוא רק ביטול שמעורר כוח הצומח, מדוע נדרש שהגרעין יהיה מהסוג של העץ שרוצים שיצמח? הרי את העבודה עושה כח הצומח ולא הגרעין?}} לתת ציור מסוים לצומח, שבזריעת גרעין של פרי מסוים יתהווה ויצמח עץ פרי זה. מובן אם כן שצמיחה צריכה שני שותפים, כח הצומח מחדש את המציאות החדשה (כמו יש מאין), והגרעין מגביל אותו ויוצר ממנו את מהותו העכשווית.{{הערה|ראה לקו"ת שיר השירים טז, א. סה"מ תרנ"ז עמוד קעה־ו. ועוד.}}. | :ב) תפקיד נוסף של הגרעין הוא{{הערה|שאם ענינו הוא רק ביטול שמעורר כוח הצומח, מדוע נדרש שהגרעין יהיה מהסוג של העץ שרוצים שיצמח? הרי את העבודה עושה כח הצומח ולא הגרעין?}} לתת ציור מסוים לצומח, שבזריעת גרעין של פרי מסוים יתהווה ויצמח עץ פרי זה. מובן אם כן שצמיחה צריכה שני שותפים, כח הצומח מחדש את המציאות החדשה (כמו יש מאין), והגרעין מגביל אותו ויוצר ממנו את מהותו העכשווית.{{הערה|ראה לקו"ת שיר השירים טז, א. סה"מ תרנ"ז עמוד קעה־ו. ועוד.}}. |
עריכות