820
עריכות
מיהו יהודי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פניית בן גוריון לחכמי ישראל
מ (←פרשת הממזרים: הגהה) |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===פניית בן גוריון לחכמי ישראל=== | ===פניית בן גוריון לחכמי ישראל=== | ||
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]] | [[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]] | ||
בשנת [[תשי"ז]] התעוררה שאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", הדבר עורר סערה והמפד"ל | בשנת [[תשי"ז]] התעוררה שאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", הדבר עורר סערה והמפד"ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה". | ||
מבין ה-50 "חכמי ישראל" נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט: | מבין ה-50 "חכמי ישראל" נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות: | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות: | ||
דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי | דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. | ||
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך. | על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך. | ||