|
|
| שורה 14: |
שורה 14: |
| ===פרשת הממזרים=== | | ===פרשת הממזרים=== |
| {{ערך מורחב|פרשת הממזרים}} | | {{ערך מורחב|פרשת הממזרים}} |
| | {{חסר}} |
| | בשנת [[תרפ"ג]], [[יהודי]]ה נישאה ל[[גוי]] שהתגייר לאחר מכן בעקבות בקשת הוריה. לאחר כמה שנים נפרדה היהודיה מבעלה ללא [[גט]] והכירה גבר אחר שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים שנחשבו על פי ה[[הלכה]] ל[[ממזר]]ים, שאסורים להינשא לשום יהודי כשר. |
|
| |
|
| בשנת תרפ"ג, נישאו הזוג בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שבעיירה הפולנית לוקוב. לבקשתם של הוריה של חוה, שהיו יהודים, הוא עבר גיור אצל רבה של העיר ליקווה בפולין. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בורקובסקי ואשתו, שבינתיים נולד להם ילד. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים, שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להנשא לשום יהודי כשר. | | בשנת [[תשט"ז]] הגיע המקרה לידיעתו של [[בית הדין]] הרבני ב[[תל אביב]], שפסל את הילדים לנישואין כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות הכ"פים שב המקרה לבית הדין ב[[פתח תקווה]] שבפניו הופיעו [[עד]]ים. בעלה הראשון, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, בית הדין בדק האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, והאם הוא מנהל אורח חיים יהודי, בורקובסקי טען שהוא מניח [[תפילין]] ושומר [[שבת]] אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק [[שמע ישראל]]. לאחר בירור מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר ולכן פסק בית הדין שהוא אכן נחשב ככשר עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף. |
|
| |
|
| בשנת תשט"ז הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים לנישואין, כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות השישים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בולק בורקובסקי, שהיה ידוע כגר, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, השאלה הייתה האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, ובנוסף, האם הוא מנהל אורח חיים יהודי שכשלעצמו יכול להעמידו בחזקת גר. בורקובסקי טען שהוא מניח תפילין מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים תפילין בבוקר, ולא בשבת, אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. בית הדין בירר האם הוא ידוע בציבור כיהודי, ואכן מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. ומכיון שעל פי ההלכה אדם שמוחזק כגר דינו כגר, בית הדין פסק, שמכיוון שבורוקובסקי ידוע ומוחזק בציבור כגר, אין אפשרות לשנות זאת עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.
| | הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול ב[[ירושלים]] והיו חילוקים בין הרבנים האם על סמך זה שלא ידע להשלים את הפסוק שמע ישראל יחשב כגוי (דעת הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי) או שמאחר שחי בקהילה שכך תופסת את היהדות מספיק שהוא מחשיב את עצמו כיהודי בשביל להיקרא כגר ולאסור את הממזרים (דעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]]). |
| הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי סבר שיש מקום להקל, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת "שמע ישראל" אך הרב יוסף שלום אלישיב פסק שאף אם הגר עובר על דברי חז"ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל לעשות כן ולהקפיד רק על דברים יסודיים כמו הליכה לבית כנסת בשבתות ומנוחה מעבודה בשבת: "בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת".
| |
| | |
| לאחר בחירותו של [[הרב גורן]] לרב ראשי כינס תשעה רבנים (שזהותם הייתה חשאית) שהכריעו לטהר את הממזרים.
| |
|
| |
|
| ==חוק השבות== | | ==חוק השבות== |