1,712
עריכות
דעת עליון ודעת תחתון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''דעת עליון ודעת תחתון''' הם שני אופנים שהבורא מתייחס לעולם, ולאידך הם גם שני אופנים שיהודי יוצא מעצמו ומכיר את הבורא{{מקור}}. והא בהא תליא - שזה מה שיהודי מכיר את הבורא בשני האופנים הוא משום שיש שני המבטים בהבורא{{מקור}}. | '''דעת עליון ודעת תחתון''' הם שני אופנים שהבורא מתייחס לעולם, ולאידך הם גם שני אופנים שיהודי יוצא מעצמו ומכיר את הבורא{{מקור}}. והא בהא תליא - שזה מה שיהודי מכיר את הבורא בשני האופנים הוא משום שיש שני המבטים בהבורא{{מקור}}. | ||
דעת עליון במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שמבחינתה [[כולא קמי' כלא חשיב]] - הכל לפניו נחשב ככלום. כלא. ומצד זווית מבט זו מגיעה ההכרה מלמטה - שהיש הוא למעלה, ופירוש של היש הוא ה[[יש האמיתי]] - הבורא, ואילו למטה הכל אין כי אינם נחשבים לכלום. | '''דעת עליון''' במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שמבחינתה [[כולא קמי' כלא חשיב]] - הכל לפניו נחשב ככלום. כלא. ומצד זווית מבט זו מגיעה ההכרה מלמטה - שהיש הוא למעלה, ופירוש של היש הוא ה[[יש האמיתי]] - הבורא, ואילו למטה הכל אין כי אינם נחשבים לכלום. | ||
דעת תחתון במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים ומהו ההרגשה שיש - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין, ופירוש אין (זה לא שאינו נחשב אלא ש)לא מושג, לא בעולם שלנו. פירוש נוסף לאין הוא שמקורו של יש (יש הנברא - עולמות) לא יכול להוות מיש אחרת ובמילא מקורו הוא האין פירוש האין היינו שאינו במציאות (היפוכו של יש - מציאות, עולמות){{הערה|מקור לשני הפירושים של אין עיין [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | '''דעת תחתון''' במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים ומהו ההרגשה שיש - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין, ופירוש אין (זה לא שאינו נחשב אלא ש)לא מושג, לא בעולם שלנו. פירוש נוסף לאין הוא שמקורו של יש (יש הנברא - עולמות) לא יכול להוות מיש אחרת ובמילא מקורו הוא האין פירוש האין היינו שאינו במציאות (היפוכו של יש - מציאות, עולמות){{הערה|מקור לשני הפירושים של אין עיין [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | ||
מבואר בחסידות שה"אין" של דעת עליון אינו ה"אין" של דעת תחתון. ה"אין" של דעת עליון הוא הארה מעצמות אור אין סוף. מכיון שהוא "אור" וכל אור מרגיש ודבוק במקורו, מרגיש שהוא לא נחשב לגבי מקורו (כלא - אין). אבל, על כל פנים דבוק ומרגיש מקורו. לאידך ה"אין" של דעת תחתון הוא [[הארה דהארה]] של מקורו לכן הוא בריחוק ערך ממקורו וביכלתו להוות ה"יש" הנברא - עולמות {{הערה|המשך תרס"ו ד"ה ושבתה.}}. | מבואר בחסידות שה"אין" של דעת עליון אינו ה"אין" של דעת תחתון. ה"אין" של דעת עליון הוא הארה מעצמות אור אין סוף. מכיון שהוא "אור" וכל אור מרגיש ודבוק במקורו, מרגיש שהוא לא נחשב לגבי מקורו (כלא - אין). אבל, על כל פנים דבוק ומרגיש מקורו. לאידך ה"אין" של דעת תחתון הוא [[הארה דהארה]] של מקורו לכן הוא בריחוק ערך ממקורו וביכלתו להוות ה"יש" הנברא - עולמות {{הערה|המשך תרס"ו ד"ה ושבתה.}}. | ||