16,078
עריכות
ליל הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←כורך) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
לאחר מכן אוכלים סעודה ואין צורך להסב{{הערה| שו"ע. ומצווה מן המובחר לאכול הכול בהסיבה.}},ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מובא: "אוכל ושותה כדי צרכו". על כך העיר הרבי: "ויש לומר דמשמיענו שתים: א) שיאכל די צרכו, כדי שיאכל האפיקומן על השובע (כיון שהוא זכר לפסח שהי' נאכל על השובע). ב) שלא יאכל יותר מכדי צרכו, כדי שלא תהא אכילת האפיקומן אכילה גסה". | לאחר מכן אוכלים סעודה ואין צורך להסב{{הערה| שו"ע. ומצווה מן המובחר לאכול הכול בהסיבה.}},ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מובא: "אוכל ושותה כדי צרכו". על כך העיר הרבי: "ויש לומר דמשמיענו שתים: א) שיאכל די צרכו, כדי שיאכל האפיקומן על השובע (כיון שהוא זכר לפסח שהי' נאכל על השובע). ב) שלא יאכל יותר מכדי צרכו, כדי שלא תהא אכילת האפיקומן אכילה גסה". | ||
את הסעודה פותחים באכילת [[ביצה]] הטבולה במי מלח, הרבי היה טובל שלוש פעמים, | את הסעודה פותחים באכילת [[ביצה]] הטבולה במי מלח, הרבי היה טובל שלוש פעמים, הסיבה לאכילת הביצה היא מכיוון שהיא זכר לחורבן{{הערה|וביום שחל פסח חל גם [[תשעה באב]] - רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעו, סעיף ב .}}, ע"פ סיבה אחרת זה זכר ל[[קרבן חגיגה]]{{הערה| הגר"א, כמובא במשנה ברורה, סימן תע"ו, סעיף קטן י"א .}} | ||
יש להיזהר בעת הסעודה מ[[שרויה]]. | מותר לשתות [[יין]] אולם לא לומר "לחיים", אולם אים לאכול בשר צלי מחשש שזה יראה כאילו הוא אוכל כ[[קרבן פסח]]{{הערה| משנה ברורה, סימן תע"ו, סעיף קטן א' }}. | ||
יש להיזהר בעת הסעודה מ[[מצה שרויה]]. | |||
===צפון=== | ===צפון=== | ||
{{ערך מורחב|אפיקומן}} | {{ערך מורחב|אפיקומן}} | ||
יש לאכול את ה[[אפיקומן]] קודם חצות הלילה{{הערה| הרבי נהג בקביעות בלילה הראשון בהתקרב שעת חצות, לפנות לאחד הבחורים שעמד לידו ולשאול "מה השעה"}}, ויש לאכול שני "כזייתים" זכר לקרבן הפסח, וזכר למצה, אולי בדיעבד אפשר לאכול "כזית אחד", ויש לאכול בזמן "אכילת פרס", ואין לאכול ולשתות לאחר מכן כדי שיישאר טעם המצה בפה{{הערה| שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעח, סעיף א , ומשנה ברורה, סימן תע"ח, סעיף קטן א' .}} | יש לאכול את ה[[אפיקומן]] קודם חצות הלילה{{הערה| הרבי נהג בקביעות בלילה הראשון בהתקרב שעת חצות, לפנות לאחד הבחורים שעמד לידו ולשאול "מה השעה"}}, ויש לאכול שני "כזייתים" זכר לקרבן הפסח, וזכר למצה, אולי בדיעבד אפשר לאכול "כזית אחד", ויש לאכול בזמן "אכילת פרס", ואין לאכול ולשתות לאחר מכן כדי שיישאר טעם המצה בפה{{הערה| שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעח, סעיף א , ומשנה ברורה, סימן תע"ח, סעיף קטן א' .}} | ||
כמו כן לאכול את האפיקומן על "השובע" בדומה לקרבן פסח, כשבעים אולם רוצים לאכול עוד, אולם מי שלא רוצה לאכול ואוכל רק משום שמכריחים אותו, זה לא נחשב כאילו אכל{{הערה| משנה ברורה, סימן תע"ו, סעיף קטן ו' , וכף החיים סי' תע"ו ס"ק ט"ז.}}, בדומה לקרבן פסח יש לאכול אותו גם בבית אחד{{הערה| רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעח, סעיף א , ומשנה ברורה שם ס"ק ד.}}. | |||
ישנם קהילות שבהם נהוג לתת לילדים לגנוב את אפיקומן אולם רבותינו נשיאנו שללו מנהג זה. | ישנם קהילות שבהם נהוג לתת לילדים לגנוב את אפיקומן אולם רבותינו נשיאנו שללו מנהג זה. | ||
לאחר אכילת אפיקומן אין לאכול דבר עד הבוקר, כדי שישאר טעם המצה, אולם מותר לשתות מים בדיעבד{{הערה| משנה ברורה, סימן תע"ח, סעיף קטן ב' .}} | |||
===ברך=== | ===ברך=== | ||
לאחר הסעודה יש לברך [[ברכת המזון]] אולם קודם לכן להכין את "[[כוס של אליהו]]", ולהכין כוס נוספת עליה מברכים בברכת המזון, ל[[מים אחרונים]] נוטלים את קצה האצבעות, אבל אין מעבירים את הידים על השפתיים (מחשש שרוי' - וכן נוהגים כל שבעת ימי הפסח). קרה שרצו להגיש מים אחרונים בכלי של כסף ומיאן הרבי מוהריי"צ. | לאחר הסעודה יש לברך [[ברכת המזון]] אולם קודם לכן להכין את "[[כוס של אליהו]]", ולהכין כוס נוספת עליה מברכים בברכת המזון, ל[[מים אחרונים]] נוטלים את קצה האצבעות, אבל אין מעבירים את הידים על השפתיים (מחשש שרוי' - וכן נוהגים כל שבעת ימי הפסח). קרה שרצו להגיש מים אחרונים בכלי של כסף ומיאן הרבי מוהריי"צ. | ||
ב[[ברכת המזון]] יש להוסיף גם "יעלה ויבוא" וב[[שבת]] "רצה". | |||
לאחר גמר הברכה פותחים את הדלת{{הערה| כדי שנזכור שהוא ליל שימורים ואין אנו מפחדים ממאומה, ובזכות אמונה זו יבוא משיח, וישפוך הקב"ה חמתו על הגויים}} ואם חל בחול יוצאים עם נרות, ואומרים: | לאחר גמר הברכה פותחים את הדלת{{הערה| כדי שנזכור שהוא ליל שימורים ואין אנו מפחדים ממאומה, ובזכות אמונה זו יבוא משיח, וישפוך הקב"ה חמתו על הגויים}} ואם חל בחול יוצאים עם נרות, ואומרים: | ||
| שורה 144: | שורה 152: | ||
===הלל=== | ===הלל=== | ||
ממשיכים את אמירת "[[הלל]]" שאמרנו את התחלתו בסוף "מגיד", ואומרים "הלל גדול", "נשמת" ו"ישתבח", בשונה משאר ההגדה היה הרבי אומר קטעים אלו בקול רם. | ממשיכים את אמירת "[[הלל]]" שאמרנו את התחלתו בסוף "מגיד", ואומרים "הלל גדול", "נשמת" ו"ישתבח", בשונה משאר ההגדה היה הרבי אומר קטעים אלו בקול רם. | ||
את הפסוקים:{{ציטוטון|הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה', אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא}} יש להגיד שלושה ביחד, אולם בדיעבד יחיד יוצא לבדו ידי חובה{{הערה| רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעט, סעיף א .}} | |||
===נרצה=== | ===נרצה=== | ||