16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←כורך) |
||
שורה 117: | שורה 117: | ||
ב[[משנה]]{{הערה| תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף לט עמוד א.}} מנו חמישה מיני מרור:חזרת, עולשין, תמכא, חרחבינא, ומרור, ב[[גמרא]] נכתב שהחסה היא המין הכי מהודר, מכיוון ששמה רומז לכך שה' חס עלינו, אולם בגלל שבחסה לא מורגש טעם המרירות מוסיפים גם "חריין" - תמכא. | ב[[משנה]]{{הערה| תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף לט עמוד א.}} מנו חמישה מיני מרור:חזרת, עולשין, תמכא, חרחבינא, ומרור, ב[[גמרא]] נכתב שהחסה היא המין הכי מהודר, מכיוון ששמה רומז לכך שה' חס עלינו, אולם בגלל שבחסה לא מורגש טעם המרירות מוסיפים גם "חריין" - תמכא. | ||
===כורך=== | ===כורך=== | ||
לוקחים שני כזית מצות מהתחתונה ושמים בפנים "מרור", וטובלים את המרור בחרוסת ואומרים:{{ציטוטון|זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כורך פסח, מצה ומרור ואוכלן ביחד. לקיים מה שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"}} ואוכלים בזמן של "אכילת פרס" בהסבה ואין להפסיק בדיבור, | לוקחים שני כזית מצות מהתחתונה ושמים בפנים "מרור", וטובלים את המרור בחרוסת ואומרים:{{ציטוטון|זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כורך פסח, מצה ומרור ואוכלן ביחד. לקיים מה שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"}}{{הערה| משנה ברורה, סימן תע"ה, סעיף קטן י"ט .}}ואוכלים בזמן של "אכילת פרס" בהסבה ואין להפסיק בדיבור. | ||
ב[[גמרא]] מובא שהיה מחלוקת בין [[הלל]] לחכמים, כיצד יש לאכול, [[הלל]] סבר שיש לאכול את המצה והמרור ביחד משום שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו", בעוד חכמים סברו שיש לאכול כל דבר בנפרד{{הערה| תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קטו עמוד א.}}, ומכיוון שלא נפסק להלכה נוהגים כשניהם, ואוכלים את המצה והמרור בנפרד ולאחר מכן את השניים ביחד{{הערה|משנה ברורה, סימן תע"ה, סעיף קטן ט"ז }}, ובשל כך יש להקפיד גם לא לדבר החל משעת אכילת המצה עד לסיום "כורך". | |||
===שולחן עורך=== | ===שולחן עורך=== |