אמירת לחיים: הבדלים בין גרסאות בדף

כאשר ביקר [[הרבי הריי"צ]] אצל הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו בארץ]], שאל הרב זוננפלד את הרבי הריי"צ מדוע נוהגים החסידים לומר לחיים בהתוועדות. הרבי הריי"צ ענה על כך במשל לבן יחיד של מלך שנשלח לכפר מרוחק על מנת שיתערה עם התושבים ויקרבם אל המלך, אבל בפועל שכח בן המלך את מטרת שליחותו למקום. יום אחד הגיע לכפר שליח מעיר המלוכה, ומסר לבן מלך מכתב בו כתב אליו אביו כי תכף הוא ישיב אותו אל הארמון. בן המלך התמלא שמחה על כך שבקרוב הוא ישוב אל הארמון ורצה לפצוח בריקוד, אך חשש שיחשבו כי הוא השתגע, ולכן הוא הזמין את כל בני הכפר לשתות על חשבונו, עד שכולם יחד פצחו בריקוד. משל זה מתאר את [[ירידת הנשמה לגוף]], ואת זאת שהמשקה נועד להרדים את [[הנפש הבהמית]] ולהביא את [[הנפש האלוקית]] לידי גילוי{{מקור}}{{הערה|מקורו של משל זה הוא בתורת [[הבעל שם טוב]] בנוגע למצוות עונג שבת.}} וכן התבטא{{הערה|שיחת פורים תשי"ג.}} הרבי: {{ציטוטון|אצל חסידים הסדר הוא שאומרים "לחיים" כדי להרדים את הגוף ונפש הבהמית, ולעורר ולגלות את הנפש האלקית"}}.