מסכתות בני"ך: הבדלים בין גרסאות בדף

==הדרן על מסכתות בני"ך==

בפתח דבר להדרן זה נכתב שהוא יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] ל{{ה|רבי}} - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]]".

בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר [[ברייתא]] זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות, הוא ענין קיום העולם, ביבמות, שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר, ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום.

ברכות - בין אדם למקום. יבמות - בין אדם לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר - בין איש לאשתו (שהרי "הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"). וכריתות - בין ה[[נשמה]] לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו.

ד' קבוצות אלו, בעצם הינן גם כן אופנים בשלום שנעשה בעולם:

בעצם, הן ד' שלבים: בתחילה צריכה להיות [[קבלת עול]] בדרך מסירות נפש, ומתקדמים למלחמה לביטול המנגדים, עד שפועלים עליו שלא ינגד לאלוקות ואף יסייע, ועד שהוא עצמו נהפך לטוב בהתגלות מציאותו האמיתית.

בסגנון שונה יש לומר לגבי התורה ש"ניתנה לעשות שלום בעולם" (ולכן יש ג' מצוות שמחוייב למסור את נפשו, אך בשאר המצוות אסור כיון שצריך להיות "וחי בהם"). ובזה ישנם ד' אופנים:

===כיצד הוא גם בתוכן הסיום===

ועפ"ז יובן הקשר של מסכתות אלו ל[[ברייתא]] זו:

:[וע"ד החסידות: ברכה - מלשון המשכה (כמאמר המשנה "אומרים מן העולם ועד העולם" - מה[[עולם הבא]] ([[עלמא דאתכסיא]]) ל[[עולם הזה]] ([[עלמא דאתגליא]])). והמשכה זו קשורה ב[[מסירות נפש]], כיון שכמו אור הנר שמצידו עולה הוא למעלה ורק בגלל הפתילה יורד הוא למטה].

:ה[[רמב"ם]] אומר שעיקר המסכת הוא הברכות על המזון, וחיוב ברכות אלו הוא שלא יהיה כגנב, שהרי כל העולם של הקב"ה, ורק על ידי הברכה [[הקב"ה]] נותן לאדם רשות לאכול. שהרי האוכל הינו קדשי שמים, ועל ידי הברכה האדם נעשה כעבד של הקב"ה, ועבדים אוכלים מהקדשים.