1,711
עריכות
מ (←עת האיסור) |
|||
שורה 41: | שורה 41: | ||
לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון|לאו|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות. | לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון|לאו|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות. | ||
הרמב"ם וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{ | הרמב"ם{{הערה|ב[[ספר המצוות]] שלו מצוות לא תעשה עג.}} וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{הערה| בהשגותיו לספר המצוות שם קרוב לסופו.}}. ה[[אליהו מזרחי|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון|"מיעוט אחר מיעוט"|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות{{הערה|מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י}} | ||
== עת האיסור == | == עת האיסור == |
עריכות