בנות צלפחד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  10 בפברואר 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (פולע העביר את הדף פולע/בנות צלפחד לשם בנות צלפחד בלי להשאיר הפניה: טעות בשם הערך)
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 1: שורה 1:
'''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הינם חמשה בנות צְלָפְחָד, מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, אשר מפורסמות ב[[תנ"ך]], לאחר שאביהם מת, ולא נשאר להם נחלה לרשתה, ובעקבות בקשתם לקבלת נחלה ב[[ארץ ישראל]], נכתבה פרשת הירושה.
'''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הינם חמשה בנות צְלָפְחָד, מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, אשר מפורסמות ב[[תנ"ך]], לאחר שאביהם מת, ולא נשאר להם נחלה לרשתה, ובעקבות בקשתם לקבלת נחלה ב[[ארץ ישראל]], נכתבה פרשת הירושה.
==רקע==
==רקע==
לאחר [[חטא המרגלים]], צלפחד בן חפר, קושש עצים ב[[שבת]]{{הערה|פרש"י שם, ג.}}. ומובא, כי התכוון לשם שמים, ומסר נפשו להיות מקושש עצים ביום השבת, בכדי שיהרג ויראו אחרים{{הערה|תוספות [[ד"ה]] "אפילו", [[גמרא]] [[מסכת בבא בתרא]], קיט, סוף ע"ב.}}. כלומר, שעל ידו יתגלה ויתבאר ההלכה ופסק הדין ב[[תורה]], מהו דינו וענשו של מחלל שבת .  
לאחר [[חטא המרגלים]], צלפחד בן חפר, קושש עצים ב[[שבת]]{{הערה|פרש"י שם, ג.}}. ומובא, כי התכוון לשם שמים, ומסר נפשו להיות מקושש עצים ביום השבת, בכדי שיהרג ויראו אחרים{{הערה|תוספות [[ד"ה]] "אפילו", [[גמרא]] [[מסכת בבא בתרא]], קיט, סוף ע"ב.}}. כלומר, שעל ידו יתגלה ויתבאר ההלכה ופסק הדין ב[[תורה]], מהו דינו וענשו של מחלל שבת .  


אך משום שבאו עדים, והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, היו חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת{{הערה|ועל ידי כך מבאר הרבי (תורת מנחם, תשט"ו ח"ב), כי צלפחד הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת.}}, ולאור כך צלפחד נענש במיתה.
אך משום שבאו עדים, והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, היו חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת{{הערה|ועל ידי כך מבאר הרבי (תורת מנחם, תשט"ו ח"ב), כי צלפחד הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת.}}, ולאור כך צלפחד נענש במיתה.
שורה 25: שורה 25:
ומכל מקום, כיון ש"האדם יראה לעינים"{{הערה|שמואל-א טז, ז.}}, ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות"{{הערה|סנהדרין ו, סע"ב. וש"נ.}}, משום שבאו עדים והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בהעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת, וכך הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת.
ומכל מקום, כיון ש"האדם יראה לעינים"{{הערה|שמואל-א טז, ז.}}, ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות"{{הערה|סנהדרין ו, סע"ב. וש"נ.}}, משום שבאו עדים והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בהעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת, וכך הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת.


ומשום שכלפי כל הקהל היה זה חילול שבת , נוסף על הענין של חילול השם, וכן שכיון שמאורע זה היה מיד בשבת השניה{{הערה| פרש"י שלח טו, לב.}}, הרי בגלל זה לא היה יכול להיות הענין של "משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים"{{הערה|שבת קיח, ב.}}. כשם שאנו רואים לגבי לוקטי המן, ש"אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר{{הערה|בשלח טז, כז.}} "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט", וכתוב ויבוא{{הערה|שם יז, ח.}} עמלק", אלא שענין זה היה באופן של מסירת-נפש. וכאשר נמצא יהודי בעל מסירת נפש שמאיזו סיבה שתהיה לא זכה לבנים, ל"איש" ש"דרכו לכבוש" – לא הפסיד חלקו בארץ, אלא, הבנות שגידל וחינך זכו שעל ידן ניתוספה פרשה בתורה שבה נתבאר סדר ירושת הארץ, ש"ירושה אין לה הפסק"{{הערה|ב"ב קכט, ב. קלג, סע"א.}}.
ומשום שכלפי כל הקהל היה זה חילול שבת , נוסף על הענין של חילול השם, וכן שכיון שמאורע זה היה מיד בשבת השניה{{הערה| פרש"י שלח טו, לב.}}, הרי בגלל זה לא היה יכול להיות הענין של "משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים"{{הערה|שבת קיח, ב.}}. כשם שאנו רואים לגבי לוקטי המן, ש"אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר{{הערה|בשלח טז, כז.}} "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט", וכתוב ויבוא{{הערה|שם יז, ח.}} עמלק", אלא שענין זה היה באופן של מסירת-נפש. וכאשר נמצא יהודי בעל מסירת נפש שמאיזו סיבה שתהיה לא זכה לבנים, ל"איש" ש"דרכו לכבוש" – לא הפסיד חלקו בארץ, אלא, הבנות שגידל וחינך זכו שעל ידן ניתוספה פרשה בתורה שבה נתבאר סדר ירושת הארץ, ש"ירושה אין לה הפסק"{{הערה|ב"ב קכט, ב. קלג, סע"א.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חומש במדבר]]
[[קטגוריה:חומש במדבר]]

תפריט ניווט