27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
שורה 54: | שורה 54: | ||
===שמו של נח=== | ===שמו של נח=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} מדגיש בשמו של נח את דברי רש"י שהשם נח הוא מלשון מנוחה, וכלשון המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה ל, ה (ובמתנות כהונה שם)}} "נייחא דרוחא", שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] "וישבות ביום השביעי" ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} מדגיש בשמו של נח את דברי רש"י שהשם נח הוא מלשון מנוחה, וכלשון המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה ל, ה (ובמתנות כהונה שם)}} "נייחא דרוחא", שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] "וישבות ביום השביעי" ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת נח נח, פעמיים, הם "נייחא דעילאי" ו"נייחא דתתאי" שהם שני הבחינות שישנם בשבת, שבת תתאה ושבת עילאה. מי המבול מכונים בהפטרת פרשת נח{{הערה|ישעיה נד, ט}} "מי נח", משום שמי המבול טיהרו את הארץ ופעלו "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה. | ||
כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים. | כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים. |