1,796
עריכות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', ועוד).}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}. | '''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', ועוד).}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}. | ||
השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]] | השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}. | ||
בעלה היה [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו]] בן רבי מרדכי קלוצקר | בעלה היה [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו]] בן רבי מרדכי קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל ביתו הרבנית פריידא) בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] בגוף של אשה | [[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] בגוף של אשה{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}. | ||
===בילדותה=== | ===בילדותה=== | ||
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל שבת אחר התפילה, [[חסידות]]. כשאחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}. | |||
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל שבת אחר התפילה, [[חסידות]]. כשאחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים | |||
פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. | פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. | ||
שורה 19: | שורה 17: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט. | [[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט. | ||
אך [[אדמו"ר הזקן]] {{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]] | אך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]].}} אמר: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב’ עמ' 57.}}. | ||
===בנערותה=== | ===בנערותה=== | ||
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'.}}. | כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'.}}. | ||
שורה 30: | שורה 27: | ||
==הסתלקותה== | ==הסתלקותה== | ||
על הסתלקותה{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]: | על הסתלקותה{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]: | ||
שורה 42: | שורה 38: | ||
===לאחר הסתלקותה=== | ===לאחר הסתלקותה=== | ||
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. | |||
ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'[[אוהל]]', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'[[אוהל]]', מוטל על הארץ... | |||
בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 23.}}. | |||
בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו | |||
== משפחתה == | == משפחתה == | ||
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - פריידא, התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}. | |||
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]] | |||
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]. | *בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]. | ||
עריכות