שינויים

'''הרבנית פריידא''' נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]. {{הערה| נולדה 4 שנים לאחר חתונת הוריה, בשנת [[תק"כ]].}}.

השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו ר’ ר' שניאור זלמן. {{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}

הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל שבת אחר התפילה, חסידות. אחיה כשאחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - כשהיה היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים.{{הערה| שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל לו את הצימאוןצימאונו. ([[בית רבי]] חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה.)}}

פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ד’ ג’ בגדי כהונה, אך על האבנט את ה[[אבנט]] לא דיברהזכיר.

[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך ה[[אדמו"ר הזקן]], ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את אבנטו מעצמו ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמומאדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אמר לה אך [[אדמו"ר הזקן]]שכנראה ראה את הגרטל: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!" ולא המשיך עוד.{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב’.}}

כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה אמה, [[הרבנית סטערנא]] לרשותה, את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת. {{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'.}}.

בהקשר לזה מסופר,{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב’.}} שפעם אחת הגיע לאל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.

ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ויעשה ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו’", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת.

הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה , ולאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.

כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברוה יקברו אותה ב[[האדיטש]] על יד ציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

ברגעים האחרונים לפני פטירתה , ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים" ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]].

היא נפטרה ב[[י"ז בסיון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

*בנה ר’ ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר’ ר' [[בנימין קלעצקער]], . וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]].{{הערה| כי בתו של רבי [[ברוך קלוצקר|ברוך]] - פריידא, התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}