4,016
עריכות
משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(תחילת עריכה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לאור הגברת המלחמה בחסידות לאחר הסתלקות המגיד על ידי המתנגדים, וסירוב קבלת רבי מנחם מענדל מויטבסק ואדמו"ר הזקן{{הערה|בכדי לשכנעו שהחסידים נוהגים בררך נאותה}} על ידי הגר"א, רבי מנחם מענדל ואחדים מתלמידי המגיד, שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|'[[היום יום]]', '[[בית רבי]]' עמ' נב}}. | לאור הגברת המלחמה בחסידות לאחר הסתלקות המגיד על ידי המתנגדים, וסירוב קבלת רבי מנחם מענדל מויטבסק ואדמו"ר הזקן{{הערה|בכדי לשכנעו שהחסידים נוהגים בררך נאותה}} על ידי הגר"א, רבי מנחם מענדל ואחדים מתלמידי המגיד, שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|'[[היום יום]]', '[[בית רבי]]' עמ' נב}}. | ||
בשנת [[תקל"ו]] התאספו [[:קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|תלמידי המגיד]] לאסיפה כללית, בכדי לסכם את שלש שנות פעילותם מאז הסתלקות הרב המגיד, | בשנת [[תקל"ו]] התאספו [[:קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|תלמידי המגיד]] לאסיפה כללית, בכדי לסכם את שלש שנות פעילותם מאז הסתלקות הרב המגיד, ובה החליטה, אשר רבי מנחם מענדל מויטכסק ייסע לארץ ישראל, ושאדמו"ר הזקן יתמנה לנשיא החסידים במדינת ליטא ושיהיה המסדר הכללי של תנועת החסידות{{הערה|שיחות תרצ"ו עמ' 110, וסיפור על כך בשיחות תרצ"ז עמ' 238}}. באותה שנה אדמו"ר הזקן את המרכז הראשון לחסידות בעיר מגוריו ליוזנא. כרוזים הופצו בכל האיזור, בהם פורסם שאברכים צעירים יכולים לבוא לליוזנא, למשך שלשה חדשים, לקבל הדרכה וסדר בלימוד מאדמו"ר הזקן. | ||
כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן: הרה"ק [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|ר' יהודה ליב]], [[מרדכי פוזנר|הרה"ק ר' מרדכי]] והרה"ק ר' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]. {{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חוברת ב' עמ' נב.}}. | כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן: הרה"ק [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|ר' יהודה ליב]], [[מרדכי פוזנר|הרה"ק ר' מרדכי]] והרה"ק ר' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]. {{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חוברת ב' עמ' נב.}}. | ||
בחודש אדר [[תקל"ז]] (1777) יצאה מ[[רוסיה]] חבורה של חסידים לארה"ק. כראש החבורה עמדו מנהיגי החסידות, רבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], תלמידי הרב המגיד ממזריטש. | בחודש אדר [[תקל"ז]] (1777) יצאה מ[[רוסיה]] חבורה של חסידים לארה"ק. כראש החבורה עמדו מנהיגי החסידות, רבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], תלמידי הרב המגיד ממזריטש. תחילה אדמו"ר הזקן חפץ להצטרף לנסיעתם, ואף כאשר הרב המגיד ממזריטש התגלה אליו ואמר לו שלא יעזוב את רוסיה, השתוקק לנסוע, ולאחר הפצרות רבות, נשאר להנהיג את עדת החסידים ברוסיה ובליטא. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||