4,016
עריכות
(←בתורת החסידות: הרחבה) |
(מועבר) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הינם חמשה בנות צְלָפְחָד, מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, אשר מפורסמות ב[[תנ"ך]], לאחר שאביהם מת, ולא נשאר להם נחלה לרשתה, ובעקבות בקשתם לקבלת נחלה ב[[ארץ ישראל]], נכתבה פרשת הירושה. | '''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הינם חמשה בנות צְלָפְחָד, מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, אשר מפורסמות ב[[תנ"ך]], לאחר שאביהם מת, ולא נשאר להם נחלה לרשתה, ובעקבות בקשתם לקבלת נחלה ב[[ארץ ישראל]], נכתבה פרשת הירושה. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
שורה 27: | שורה 26: | ||
ומשום שכלפי כל הקהל היה זה חילול שבת , נוסף על הענין של חילול השם, וכן שכיון שמאורע זה היה מיד בשבת השניה{{הערה| פרש"י שלח טו, לב.}}, הרי בגלל זה לא היה יכול להיות הענין של "משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים"{{הערה|שבת קיח, ב.}}. כשם שאנו רואים לגבי לוקטי המן, ש"אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר{{הערה|בשלח טז, כז.}} "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט", וכתוב ויבוא{{הערה|שם יז, ח.}} עמלק", אלא שענין זה היה באופן של מסירת-נפש. וכאשר נמצא יהודי בעל מסירת נפש שמאיזו סיבה שתהיה לא זכה לבנים, ל"איש" ש"דרכו לכבוש" – לא הפסיד חלקו בארץ, אלא, הבנות שגידל וחינך זכו שעל ידן ניתוספה פרשה בתורה שבה נתבאר סדר ירושת הארץ, ש"ירושה אין לה הפסק"{{הערה|ב"ב קכט, ב. קלג, סע"א.}}. | ומשום שכלפי כל הקהל היה זה חילול שבת , נוסף על הענין של חילול השם, וכן שכיון שמאורע זה היה מיד בשבת השניה{{הערה| פרש"י שלח טו, לב.}}, הרי בגלל זה לא היה יכול להיות הענין של "משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים"{{הערה|שבת קיח, ב.}}. כשם שאנו רואים לגבי לוקטי המן, ש"אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר{{הערה|בשלח טז, כז.}} "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט", וכתוב ויבוא{{הערה|שם יז, ח.}} עמלק", אלא שענין זה היה באופן של מסירת-נפש. וכאשר נמצא יהודי בעל מסירת נפש שמאיזו סיבה שתהיה לא זכה לבנים, ל"איש" ש"דרכו לכבוש" – לא הפסיד חלקו בארץ, אלא, הבנות שגידל וחינך זכו שעל ידן ניתוספה פרשה בתורה שבה נתבאר סדר ירושת הארץ, ש"ירושה אין לה הפסק"{{הערה|ב"ב קכט, ב. קלג, סע"א.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש במדבר]] |