4,016
עריכות
אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה, הגהה והוצאת פרטים אשר לא קשורים לגוף הערך
אין תקציר עריכה |
(עריכה, הגהה והוצאת פרטים אשר לא קשורים לגוף הערך) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס לשאר ה[[נבראים]]. | '''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס לשאר ה[[נבראים]]. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך", אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך", אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ||
כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'}} | כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק אלוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה.}}". | ||
אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר | אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם, שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר בהמשך שכאשר אדם לומד תורה, הוא נהיה כלול בהקב"ה. ומביא משל, על אדם המחבק מלך, שכשאר מחבק - גם האדם המחבק את המלך, המלך מלובש באותו אדם, וכן המלך המחבק את האדם והאדם מלובש במלך. והנמשל המובא שם הוא, אשר ב[[לימוד תורה]], כאשר היהודי לומד תורה, הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]", כלומר, שהתורה והקב"ה הינם גוף אחד, מכל מקום יוצא, שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הינו באין ערוך לנבראים, ולא שייך בו כל הבנה והשגה. | ||
עוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים}}, | עוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים.}}, אשר [[האבות]], שהינם היוו כ[[מרכבה]] לאלוקות, הייתה להם ברמה מסוימת הבנה ותפיסה באלוקות, אך [[עם ישראל]], שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתם להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה. | ||
==בקדושה== | ==בקדושה== | ||
בחינת אין ערוך | בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס ל[[שם הקב"ה]], משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לשם הקב"ה, שהינו למעלה מ[[הצמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||