פרשת שקלים: הבדלים בין גרסאות בדף

==זמן קריאתה==

קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל  ב[[שבת]], מוציאים שלושה [[ספר תורה|ספרי תורה]], קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי  בכי תשא{{הערה|מגילה שם.}}.

==הפטרת שקלים==

מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}.