קיבוץ בוברויסק: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת תרס"א הקים רבי [[שמריה נח שניאורסון]] שהתמנה שנה קודם לכן כאדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]-[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]] והחל להנהיג חצר חסידית בעיר בוברויסק (במקביל לחצר שהנהיג אחיו ברציצה), ישיבה בעיר. אופי הישיבה היה בסגנון הישיבות החב"די, התלמידים בה למדו חסידות, ואת [[ספר התניא]]. אך בלימוד הגמרא, דמה ה"קיבוץ" לישיבות הליטאיות, בדרך של עיון, פלפול, סברא והיגיון.

הישיבה מוקמה בחצרו של רבי שמריה נח, בתוך בנין עשוי עץ. לאחר השריפה בשנת [[תרס''ב]] הוקם עבור הישיבה בית אבן.

בשנת [[תר''ע]], עקב התפתחות הציונות בקרב צעירים ונוער, התמעטו התלמידים עד כדי מספר של כחמישים בחורים.

על אף זאת לא הופסקו סדרי הישיבה, ואלו המשיכו להתנהל כהרגלם. אך הוחלט להתאים את הישיבה בהתאם לרוח הזמן, לכן הותר לתלמידים המבוגרים ללמוד את השפה הרוסית ולימודי חול נוספים, "מפני שבלעדי זה אי אפשר גם לרבנים להתקיים בזמן הזה".{{הערה|י. טלושקין, "הד הזמן", 1910, גיליון 151 (ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296).}}

על אף הרוח המתקדמת בישיבה, נאסר בישיבה על פעילות ציונית. הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תלמיד בישיבה, סיפר: "בשנת [[תרס"ד]] מת הרצל, והרב מהומל בא לבוברויסק להספידו באספה ציבורית. בישיבתו של האדמו"ר רבי שמריה נח הוכרז, כי כל תלמיד שילך לשמוע את ההספד על הרצל סופו לשלם קנס גבוה לצדקה כעונש. ואני יצאתי ידי שניהם, גם הלכתי להספד וגם שילמתי את הקנס כפקודת הרב".{{הערה|מעשה שהיה, עמוד 187. על התנגדותו של רבי שמריה נח לציונות ראה גם בוברויסק עמוד 276.}}

על אף השתייכות הישיבה לחסידות חב"ד-בוברויסק, בישיבה למדו גם תלמידים הנמנים עם חסידי ליובאוויטש',{{הערה|ספר זיכרון (גורודצקי), עמוד 342.}} ואף חלק מהצוות היו חסידי ליובאוויטש'.{{הערה|אליהו קפלן, בוברויסק, עמוד 300.}}