4,016
עריכות
מסע ברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←רקע: הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מבערדיטשב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}. | חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מבערדיטשב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}. | ||
==בקשות אדמו"ר הזקן== | ===בקשות אדמו"ר הזקן=== | ||
בשנת [[ה'תקס"ה]] אדמוה"ז כתב מכתב מפורט ובו השתלשלות המחלוקת והצבת ודיוק העובדות, הן בכך ששטית תורת חב"ד מוקבלת וקיבלה הסכמה מהמגיד ואף ממבנו ר' אברהם, ויתירה מכך, שר' אברהם היה בעצמו זקוק לפעמים להסמכה מאדמוה"ז, והן בכך שהנהגת המעמדות מתנהלות כשורה וכראוי, אלא שאנשי הרר"א הפרו את דרך האמת והיושר{{הערה|ראו אגרות קודש, עמ' קכ}}. | בשנת [[ה'תקס"ה]] אדמוה"ז כתב מכתב מפורט ובו השתלשלות המחלוקת והצבת ודיוק העובדות, הן בכך ששטית תורת חב"ד מוקבלת וקיבלה הסכמה מהמגיד ואף ממבנו ר' אברהם, ויתירה מכך, שר' אברהם היה בעצמו זקוק לפעמים להסמכה מאדמוה"ז, והן בכך שהנהגת המעמדות מתנהלות כשורה וכראוי, אלא שאנשי הרר"א הפרו את דרך האמת והיושר{{הערה|ראו אגרות קודש, עמ' קכ}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
לאחר שבשנת [[ה'תקס"ה]] (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות, גורשו היהודים מהכפרים אל הערים, שם נותרו חסרי כל. תחילה היה נראה להם הצלה בהתשייבות חדשה בחבל חרסון, אך היא התגלתה כלא מושיעה. אדמו"ר הזקן החל לערוך סבב בערים שונים בכמה אזורים, וכינס אסיפות וגייס כספים ךמען המגורשים. הן מרבני פולין והן מהעליונים, היו שניסו להניח מכשולים לאדמוה"ז בגיוס כספים זה. ניסיון הכשלת גיוס הכספים מצד העליונים נבעה לאור קיטרוג על היהודים הגרים בכפרים, כפי שהם טענו נגד אדמוה"ז בוויכוח, שהם מחללי [[שבת]]. אדמו"ר הזקן ענה להם, ש[[פיקוח נפש]] דוחה שבת, אך השיבו לו שאף מלמדי ילדי היהודים הגרים בכפרים נכשלים בעוון חילול שבת, אולם אדמוה"ז טען כנדם שדבריהם אינם אמת. תוך כדי הוויכוח, סיפר אדמוה"ז{{הערה|כתבי הרח"א ביחובסקי, עמ' צו-צז. הכותב שמע זאת מפיו של הרב יעקב הנקין, ששמע מהרב מרדכי יואל דוכמן, תלמידו של הרב יצחק אייזיק מהומיל.}}, שנכנס אליו יהודי המבקש [[תשובה]], לאור כך ש'נכשל' שהיה מלמד בכפר ונכשל בעוון ניאוף. תחילה אדמוה"ז התעצבן לאור הדברים, אך אז הוא הבין לנוכח שמעולם לא נכנס אליו יהודי עם טענה כזאת, וצעק שהדבר הינו שקר, והוא אינו נכשל כלל. ואכן, כך נשאר הפסק בעליונים ובוטל הקיטרוג. | לאחר שבשנת [[ה'תקס"ה]] (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות, גורשו היהודים מהכפרים אל הערים, שם נותרו חסרי כל. תחילה היה נראה להם הצלה בהתשייבות חדשה בחבל חרסון, אך היא התגלתה כלא מושיעה. אדמו"ר הזקן החל לערוך סבב בערים שונים בכמה אזורים, וכינס אסיפות וגייס כספים ךמען המגורשים. הן מרבני פולין והן מהעליונים, היו שניסו להניח מכשולים לאדמוה"ז בגיוס כספים זה. ניסיון הכשלת גיוס הכספים מצד העליונים נבעה לאור קיטרוג על היהודים הגרים בכפרים, כפי שהם טענו נגד אדמוה"ז בוויכוח, שהם מחללי [[שבת]]. אדמו"ר הזקן ענה להם, ש[[פיקוח נפש]] דוחה שבת, אך השיבו לו שאף מלמדי ילדי היהודים הגרים בכפרים נכשלים בעוון חילול שבת, אולם אדמוה"ז טען כנדם שדבריהם אינם אמת. תוך כדי הוויכוח, סיפר אדמוה"ז{{הערה|כתבי הרח"א ביחובסקי, עמ' צו-צז. הכותב שמע זאת מפיו של הרב יעקב הנקין, ששמע מהרב מרדכי יואל דוכמן, תלמידו של הרב יצחק אייזיק מהומיל.}}, שנכנס אליו יהודי המבקש [[תשובה]], לאור כך ש'נכשל' שהיה מלמד בכפר ונכשל בעוון ניאוף. תחילה אדמוה"ז התעצבן לאור הדברים, אך אז הוא הבין לנוכח שמעולם לא נכנס אליו יהודי עם טענה כזאת, וצעק שהדבר הינו שקר, והוא אינו נכשל כלל. ואכן, כך נשאר הפסק בעליונים ובוטל הקיטרוג. | ||
==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע== | |||
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. ב[[שבת]] [[פרשת יתרו]], [[כ"ב בשבט]] [[ה'תק"ע]], כתב אדמוה"ז בראהטשאב מכתב ובו נאמר{{הערה|ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'}}: | |||
{{ציטוט|תוכן=הערכה זו נעשית לצרכי אורחים עו"ש [=עוברים ושבים], ליתן לכל או"א כאשר יושת מפי הממונים, ה"ה מו' גרשון ומו' שמרי' בהרב ומו' דוב בער, לפי דעת כולם או רובם, כמה ראוי ליתן להאורח. וכן יקום בבל ישונה ובל יואחר ח"ו, שלא להרבות בהוצאות חנם. והגובים המאספי' הערכה הנ"ל הם מו' דוד בהמנוח מו' מיכאל ז"ל ומו' מענדל בהרב המנוח מהר"ץ ז"ל. ומי שיהי' נ"ח [=נשאר חייב] ולא יסלק ערכו כפי רשימה הנ"ל, אז ירשמו הגבי' הנ"ל כל הנ"ח ברשימה מיוחדת ויגובה ממנו בכלות השנה עם תוספת חומש מלבר, בכל תוקף האפשרי שיושלח להגובי' הנ"ל מק' לאדי.|מרכאות=כן}} | |||
==הספר 'מסע ברדיטשוב'== | ==הספר 'מסע ברדיטשוב'== | ||
{{ערך מורחב|מסע ברדיטשוב (ספר)}} | {{ערך מורחב|מסע ברדיטשוב (ספר)}} | ||