4,016
עריכות
מ (←רקע) |
(←רקע) |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא ב[[אגרת הקודש]] שבסוף ספר ה[[תניא]]{{הערה|סימן יז}}. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי [[פולין]] לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו ב[[צפת]], מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות [[ה'תקמ"א]] -[[ה'תקמ"ד]], עברו ל[[טבריה]], שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה{{הערה|על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.}}{{הערה|כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי ב[[חברון]], כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו}}. | דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא ב[[אגרת הקודש]] שבסוף ספר ה[[תניא]]{{הערה|סימן יז}}. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי [[פולין]] לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו ב[[צפת]], מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות [[ה'תקמ"א]] -[[ה'תקמ"ד]], עברו ל[[טבריה]], שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה{{הערה|על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.}}{{הערה|כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי ב[[חברון]], כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו}}. | ||
ב[[ה'תקס"ה]] (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות. | |||
==הספר 'מסע ברדיטשוב'== | ==הספר 'מסע ברדיטשוב'== |