37,397
עריכות
תהלים א': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←הרבי על הפרק) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
במזמור נאמרים דברי מוסר וחכמה על אודות ההבדל שבין הצדיקים ומעשיהם לבין הרשעים ומעשיהם. בתחילה, מתוארים מעשי הצדיקים על דרך השלילה: {{ציטוטון|לֹא הָלַךְ... לֹא עָמָד... לֹא יָשָׁב}} ובהמשך מובאים הדברים על דרך החיוב: {{ציטוטון|כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה}}. | במזמור נאמרים דברי מוסר וחכמה על אודות ההבדל שבין הצדיקים ומעשיהם לבין הרשעים ומעשיהם. בתחילה, מתוארים מעשי הצדיקים על דרך השלילה: {{ציטוטון|לֹא הָלַךְ... לֹא עָמָד... לֹא יָשָׁב}} ובהמשך מובאים הדברים על דרך החיוב: {{ציטוטון|כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה}}. | ||
הן מעשי הצדיקים והן מעשי הרשעים מתוארים באופן כללי ונרחב ביותר: הרשע הולך | הן מעשי הצדיקים והן מעשי הרשעים מתוארים באופן כללי ונרחב ביותר: הרשע הולך "בעצת רשעים ובדרך חטאים" בניגוד לצדיק שחפץ "בתורת ה'". ייתכן, שהכוונה היא לרמוז על כך שכל המתרחק ונוטה מתורת ה' סופו לחטוא. | ||
נראה כי השם הכולל לרשעים ולחוטאים במזמור אינו מכוון כלפי כת או קבוצה ספציפית שדעתם סטתה מדת ישראל אלא פונה כלפי הפושעים בכללם העושים דברים רעים שנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו. | נראה כי השם הכולל לרשעים ולחוטאים במזמור אינו מכוון כלפי כת או קבוצה ספציפית שדעתם סטתה מדת ישראל אלא פונה כלפי הפושעים בכללם העושים דברים רעים שנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו. | ||
===דרך רשעים תאבד=== | ===דרך רשעים תאבד=== | ||
"דרך רשעים תאבד" הוא ביטוי מקראי המופיע בפסוק ו' במזמור. בכתוב נאמר כי רשעים לא יזכו להגנתו של ה' ולכן הם יאבדו את דרכם כלומר נידונים למוות. הביטוי "דרך רשעים תאבד" שגור בעברית המודרנית ופירושו משאלת לב מוצדקת. | |||
==מדרשי חז"ל על המזמור== | ==מדרשי חז"ל על המזמור== | ||
ב[[תלמוד בבלי]],{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א}} מובא הציטוט הבא בשם רבי שמואל בר נחמני: "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב 'אשרי האיש'{{הערה|ספר תהלים, פרק א', פסוק א'}} וסיים באשרי דכתיב 'אשרי כל חוסי בו'{{הערה|ספר תהלים, פרק ב', פסוק י"ב}} | ב[[תלמוד בבלי]],{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א}} מובא הציטוט הבא בשם רבי שמואל בר נחמני: "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב 'אשרי האיש'{{הערה|ספר תהלים, פרק א', פסוק א'}} וסיים באשרי דכתיב 'אשרי כל חוסי בו'{{הערה|ספר תהלים, פרק ב', פסוק י"ב}}". ניתן לראות, אם כן, שמזמורים א' וב' נחשבו למזמור אחד בתקופת האמוראים. | ||
במשנה,{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג' אומר}} רבי חנינא בן תרדיון "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר 'ובמושב לצים לא ישב'" ובכך מצטט את פסוק א' מתהלים א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים. | במשנה,{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג' אומר}} רבי חנינא בן תרדיון "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר 'ובמושב לצים לא ישב'" ובכך מצטט את פסוק א' מתהלים א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים. | ||
==[[הרבי]] על הפרק== | ==[[הרבי]] על הפרק== | ||
א. | א. כתוב במדרש {{הערה|בראשית רבה ס"פ ויחי.}} "במה חתם משה את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף דוד שבא לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הינו שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה. | ||
והנה | והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד לפנימיות [[כתר#פנימיות הכתר|הכתר]]. | ||
ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|ברכות י' רע"א.}} "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. | |||
ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|ברכות י' רע"א.}} "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועניינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||