1,796
עריכות
תהלים א': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←הרבי על הפרק
מ (←הרבי על הפרק) |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
א. איתה במדרש {{הערה|בראשית רבה ס"פ ויחי.}} "במה חתם משה את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף דוד שבה לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הינו שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה. | א. איתה במדרש {{הערה|בראשית רבה ס"פ ויחי.}} "במה חתם משה את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף דוד שבה לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הינו שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה. | ||
והנה עינינו של אשר הוא תענוג, כמ"ש {{הערה|ויחי מ"ט, כ.}}בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", ,"וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד לפנימיות [[כתר#פנימיות | והנה עינינו של אשר הוא תענוג, כמ"ש {{הערה|ויחי מ"ט, כ.}}בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", ,"וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד לפנימיות [[כתר#פנימיות הכתר|הכתר]]. | ||
ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|ברכות י' רע"א.}} "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועינינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]]. | ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|ברכות י' רע"א.}} "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועינינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]]. | ||