שער היחוד והאמונה - פרק ח': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ח - אחדותו של הקב"ה פשוטה'''
'''פרק ח' - אחדותו של הקב"ה פשוטה'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
בפרקים הראשונים (א-ז) התבארה אחדות ה' '''ביחס לעולמות'''{{הערה|איך שבאמת אין עוד מלבדו.}}, ובפרקים הבאים (ח-יב) יתבאר כיצד '''הוא עצמו''' אחד{{הערה|ואינו מורכב חס ושלום.}}.{{ש}}{{ש}}
בפרקים הראשונים (א-ז) התבארה אחדות ה' '''ביחס לעולמות'''{{הערה|איך שבאמת אין עוד מלבדו.}}, ובפרקים הבאים (ח-יב) יתבאר כיצד '''הוא עצמו''' אחד{{הערה|ואינו מורכב חס ושלום.}}.
 
לגבי העולמות (מאחר והם נפרדים מאלקות, והם "יש"{{הערה|יש מאין, ונופלת עליהם הלשון "בריאה".}}) - שייך להסביר שהם בטלים לאלוקות ואין להם מציאות משל עצמם.
לגבי העולמות (מאחר והם נפרדים מאלקות, והם "יש"{{הערה|יש מאין, ונופלת עליהם הלשון "בריאה".}}) - שייך להסביר שהם בטלים לאלוקות ואין להם מציאות משל עצמם.
אבל הספירות '''אינן''' נפרדות חס ושלום מאלוקות - הן '''עצמן''' אלוקות ממש. נמצא, שהסבר ביטול העולמות אינו שייך כלל לגבי הספירות (ושבה למקומה הקושיא העצומה מסוף [[שער היחוד והאמונה - פרק ד'|פרק ד']]) – איך יתכן ריבוי באלקות (שהרי הספירות הן עשר)?
 
{{ש}}{{ש}}
אבל הספירות אינן נפרדות חס ושלום מאלוקות והן עצמן אלוקות ממש. נמצא, שהסבר ביטול העולמות אינו שייך כלל לגבי הספירות (ושבה למקומה הקושיא מסוף [[שער היחוד והאמונה - פרק ד'|פרק ד']]) – איך יתכן ריבוי באלקות (שהרי הספירות הן עשר)?
 
בשלושת הפרקים הבאים עונה [[אדמו"ר הזקן]], שמכיון שהספירות "מיוחדות" - אין זה ריבוי אלא אחדות '''פשוטה''':
בשלושת הפרקים הבאים עונה [[אדמו"ר הזקן]], שמכיון שהספירות "מיוחדות" - אין זה ריבוי אלא אחדות '''פשוטה''':
:'''פרק ח:''' אחדותו של הקב"ה פשוטה.
:'''פרק ח:''' אחדותו של הקב"ה פשוטה.
שורה 16: שורה 18:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
בהמשך לפרק הקודם (שהקב"ה ודעתו אחד) מוסבר כאן שכך הוא '''בכל''' מידותיו - אך אין בכח האדם להבין זאת:
בהמשך לפרק הקודם (שהקב"ה ודעתו אחד) מוסבר כאן שכך הוא בכל מידותיו, אך אין בכח האדם להבין זאת:
{{ש}}
 
האדם מצייר העניינים דלמעלה כפי שהם בו. ומכיוון שאצלו עצם הנפש וכוחותיה הם עניינים שונים{{הערה|ואין זו אחדות פשוטה אלא מורכבת.}} - אין הוא יכול להכיר על בוריה את העניינים דלמעלה{{הערה|שהם באחדות פשוטה.}}.
האדם מצייר העניינים דלמעלה כפי שהם בו. ומכיוון שאצלו עצם הנפש וכוחותיה הם עניינים שונים{{הערה|ואין זו אחדות פשוטה אלא מורכבת.}}, אין הוא יכול להכיר על בוריה את העניינים דלמעלה{{הערה|שהם באחדות פשוטה.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==

תפריט ניווט