אדם רוצה בקב שלו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{לעריכה דחופה|לא אנציקלופדי}}{{בעבודה}}

'''אדם רוצה בקב שלו''' הינה מאמר [[חז"ל]] לגבי עדיפות ואהבת פרי עמלו של האדם.  

לכלל זה יש שני טעמים:

מאמר חז"ל זה יכול גם לבטא את מעלת [[עבודת ה']] על פי דרך [[חסידות חב"ד]] לעומת דרך החסידות חג"ת הידועה כשיטת [[פולין]] וכדומה.

צדיקי [[פולין]] גרסו על פי הפסוק: "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב. ד.}}. אל תיקרא 'יחְיה' אלא 'יחַיה', שהצדיק מחיה את [[נפש]] המאמינים בו. כלומר שאלו המאמינים בצדיק מתעלים על ידי עבודתו, ואין הם נדרשים אלא ל[[התקשרות]] ל[[צדיק]], ועל ידי זה יוכלו לעמוד בהתעוררות גדולה בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], כאשר הצדיק באמונתו ובדבקותו בה' יחיה את כל המקושרים אליו בחיות אלוקית בדרך מתנת חינם.

כלומר, שכל אחד לפי יכולתו חייב לעבוד ולעמול בעצמו ביגיעת בשר ויגיעת נפש, בכדי להשיג אלוקות בשכלו, ולהתעמק ולהתאחד בעניין האלוקי עד כדי תחושה בלב, והתפעלות הלב תבוא מצד השגת המוח.

ומכל מקום, העבודה עצמה , ב[[התבוננות]] באלקות והתעוררות [[אהבה]] ויראה בתשובה ומעשים טובים נעשית על ידי האדם בכח עצמו., כי "אדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו". ואף על פי שההשפעה וההתפעלות הרוחנית של החסיד הבאה מפעולת הצדיק - מלמעלה למטה - גדולה פי כמה וכמה - תשעה קבין - מעבודתו של העובד בכוח עצמו - קב אחד. מכל מקום היא יקרה וחשובה לקב"ה יותר, כי דוקא דרך זו ממצה את שלימות הכונה העליונה: "נתאוה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים" - על ידי עבודת התחתונים.