18
עריכות
ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
יחזקאל כחלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יחזקאל כחלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'תלמוד תורה' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד ר' ישעיה דענבערג. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של | ר' ניסן, נולד בי"ג [[מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. | ||
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק]. | ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק]. | ||