ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 86 בתים ,  23 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' ניסן, נולד בי"ג [[מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]  ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
ר' ניסן, נולד בי"ג [[מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]  ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
   
   
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת ה[[רבי]] ונשאר בביתו. כשראה ה[[רבי]] את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד ה[[חסידים]] אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי ה[[רבי]] הורה שלא לבוא! הגיב ה[[רבי]]: "[[ניסן]] איז א זיסער סאלדאט" [= [[ניסן]] הוא חייל מתוק].


בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]].  
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]].  
18

עריכות

תפריט ניווט