ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 32 בתים ,  23 באוקטובר 2020
הסרת קישורים פנימיים כפולים
אין תקציר עריכה
(הסרת קישורים פנימיים כפולים)
שורה 6: שורה 6:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' ניסן, נולד בי[[מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]  ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
ר' ניסן, נולד ב[[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]  ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שהה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
   
   
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת ה[[רבי]] ונשאר בביתו. כשראה ה[[רבי]] את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד ה[[חסידים]] אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי ה[[רבי]] הורה שלא לבוא! הגיב ה[[רבי]]: "[[ניסן]] איז א זיסער סאלדאט" [= [[ניסן]] הוא חייל מתוק].
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].


בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]].  
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]].  
2,365

עריכות

תפריט ניווט