14
עריכות
ויעקב הלך לדרכו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←רקע
קופיץ בערפו (שיחה | תרומות) (←רקע) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | ||
[[הרבי]] כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479}}. | [[הרבי]] כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479.}}. | ||
עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}. | עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}. | ||