11,687
עריכות
מוצאי יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←למחרת יום הכיפורים
(←הבדלה) |
|||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
הרבי אמר בשיחה, שאף על פי שה[[רמ"א]] מביא את המנהג להתחיל בעשיית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, אך רוב בני ישראל - "ואני בתוכם" - אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים ידי חובתם בדיבור אודות עשיית הסוכה{{הערה|על פי ספר השיחות תש"נ, ח"א עמ' 41}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בעניין זה, שאולי יש לקבוע מסמר, אך לא הקפיד בפועל על כך, רק בדיבור כאמור{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רנא}}. | הרבי אמר בשיחה, שאף על פי שה[[רמ"א]] מביא את המנהג להתחיל בעשיית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, אך רוב בני ישראל - "ואני בתוכם" - אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים ידי חובתם בדיבור אודות עשיית הסוכה{{הערה|על פי ספר השיחות תש"נ, ח"א עמ' 41}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בעניין זה, שאולי יש לקבוע מסמר, אך לא הקפיד בפועל על כך, רק בדיבור כאמור{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רנא}}. | ||
== | ==ימים שבין יום הכיפורים לסוכות== | ||
ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. | הימים שבין יום הכיפורים ל[[סוכות]] הם ימי שמחה{{הערה|שו"ע סימן תרכד סעיף יג}}, שבהם היו מחנכים את ה[[מזבח]] בימי [[שלמה]], לכן לא מתענים בהם כלל (אפילו ביום [[יארצייט]]), ואין אומרים בהם [[תחנון]]. | ||
ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. יום זה הוא נעלה מאוד ונקרא "גאטס נאמען"{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59 ובהערה שם}} כלומר "בשם השם". | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||