11,657
עריכות
מוצאי יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | ||
==תפילת ערבית== | ==תפילת ערבית וצאת הצום== | ||
צריך להוסיף מכחול על הקודש בצאת הצום כמו בכניסתו{{הערה|שו"ע אדה"ז תרכד, ב}}, ולכן הזמן של צאת הצום המודפס בלוחות הוא קצת אחרי הזמן של [[צאת הכוכבים]], כמו ב[[מוצאי שבת]]. | |||
אודות מנהג שהשליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | אודות מנהג שהשליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | ||
כתב [[הרבי]] "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]]}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[מגבעת קנייטש|כובע]], והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא ב[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' קפ"א}}. | כתב [[הרבי]] "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]]}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[מגבעת קנייטש|כובע]], והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא ב[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' קפ"א}}. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
==הבדלה== | ==הבדלה== | ||
אין מברכים | אין מברכים ב[[הבדלה]] זו על הבשמים, אלא רק באם הוא [[מוצאי שבת]]. מברכים את ברכת הנר לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה, בשונה משאר החגים שמותרת העברה מאש לאש וכיוצא בזה. | ||
את ה[[הבדלה]] עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק | את ה[[הבדלה]] עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מ[[ערב יום הכיפורים]]{{הערה|העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית הכנסת. שו"ע אדה"ז תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"}}. במוצאי שבת רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יום הכיפורים אפילו כשחל בחול יש אומרים שצריך לחזר אחריו {{הערה|שו"ע אדה"ז רחצ ב)}}. | ||
גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}. | גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה עושה הבדלה בעצמו במוצאי יום הכיפורים ואת השיריים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מטעים משיירי ההבדלה | [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עושה הבדלה בעצמו במוצאי יום הכיפורים ואת השיריים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מטעים משיירי ההבדלה ל[[הרבי|רבי מלך המשיח]]{{הערה|המלך במסיבו ב לט, קפב}}. | ||
==גוט יום טוב== | ==גוט יום טוב== | ||