חסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים"
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
מ (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
שורה 32: שורה 32:
גילויו של [[הבעש"ט]] נעשה כאמור בשנת [[תצ"ד]] ומאז החלה ההנהגה בצורת [[אדמו"ר]] ו[[חסידים]]. לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] ב[[חג השבועות]] בשנת [[תק"כ]] מילא את מקומו רבי דובער, הרב [[המגיד ממזריטש]], בהנהגת החסידות הכללית.
גילויו של [[הבעש"ט]] נעשה כאמור בשנת [[תצ"ד]] ומאז החלה ההנהגה בצורת [[אדמו"ר]] ו[[חסידים]]. לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] ב[[חג השבועות]] בשנת [[תק"כ]] מילא את מקומו רבי דובער, הרב [[המגיד ממזריטש]], בהנהגת החסידות הכללית.


לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב המגיד ממזריטש, ב[[י"ט כסלו]] שנת [[תקל"ג]] (1763) הסתיימה תקופת החסידות הכללית ותלמידיו השונים של הרב [[המגיד ממזריטש]] פתחו כל אחד חצרות חסידיות משל עצמו, ולעתים אף חלקו אחד על השני בנושא אופיה הרצוי של [[תורת החסידות]] והפצתה. עיקר החלוקה היתה בין [[אדמו"ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב"ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ב[[רוסיה]] הלבנה, לבין חסידוית [[פולין]] - חג"ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.
לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב המגיד ממזריטש, ב[[י"ט כסלו]] שנת [[תקל"ג]] (1763) הסתיימה תקופת החסידות הכללית ותלמידיו השונים של הרב [[המגיד ממזריטש]] פתחו כל אחד חצרות חסידיות משל עצמו, ולעיתים אף חלקו אחד על השני בנושא אופיה הרצוי של [[תורת החסידות]] והפצתה. עיקר החלוקה היתה בין [[אדמו"ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב"ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ב[[רוסיה]] הלבנה, לבין חסידוית [[פולין]] - חג"ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.


כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב"ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].
כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב"ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].

תפריט ניווט