יונה הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה")
שורה 10: שורה 10:
הרבי מקשה, כי לכאורה אינו מובן כלל - למאי נפקא-מינה? הרי כוונת הירושלמי היא לספר ש"למה נקרא שמה בית שואבה שמשם שואבים רוח הקודש", ומשם שאב יונה בן אמיתי את נבואתו, ולמאי נפקא מינה אם היה "מעולי רגלים" או לא, ובפרט הדבר מובן בפשטות - דכיון שיונה בן אמיתי השתתף ב[[שמחת בית השואבה]], שהשאיבה היתה במעיין השילוח - מסתמא עלה גם "לראות את פני ה'" ב[[בית המקדש]].
הרבי מקשה, כי לכאורה אינו מובן כלל - למאי נפקא-מינה? הרי כוונת הירושלמי היא לספר ש"למה נקרא שמה בית שואבה שמשם שואבים רוח הקודש", ומשם שאב יונה בן אמיתי את נבואתו, ולמאי נפקא מינה אם היה "מעולי רגלים" או לא, ובפרט הדבר מובן בפשטות - דכיון שיונה בן אמיתי השתתף ב[[שמחת בית השואבה]], שהשאיבה היתה במעיין השילוח - מסתמא עלה גם "לראות את פני ה'" ב[[בית המקדש]].


בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העליה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם [[מים]] בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן.
בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העלייה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם [[מים]] בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן.


===עניין העלייה לרגל===
===עניין העלייה לרגל===
כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העליה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא.
כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העלייה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעלייה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא.


ואין זה "מליצה" בלבד, שהליכה סתם היא ברגל, אלא זהו ענין הנוגע להלכה - כדאיתא במ[[שנה]] "איזהו קטן{{הערה|שפטור מראיה}}, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, שנאמר שלש רגלים", "הראוי לעלות ברגליו חייב הכתוב", וכן בגמרא - "חיגר ברגלו אחת פטור מן הראי' שנאמר רגלים", "רגלים פרט לחיגר".
ואין זה "מליצה" בלבד, שהליכה סתם היא ברגל, אלא זהו ענין הנוגע להלכה - כדאיתא במ[[שנה]] "איזהו קטן{{הערה|שפטור מראיה}}, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, שנאמר שלש רגלים", "הראוי לעלות ברגליו חייב הכתוב", וכן בגמרא - "חיגר ברגלו אחת פטור מן הראי' שנאמר רגלים", "רגלים פרט לחיגר".


היינו, שרק מי שיכול לעלות לרגל ברגליו - יש לו שייכות לענין העליה לרגל, אבל מי שאינו יכול לעלות ברגליו - אף שביכלתו ללכת באופנים אחרים - אין לו שייכות לזה, כיון שהענין ד"לראות את פני ה'", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות", קשור עם רגליים בריאות דוקא.
היינו, שרק מי שיכול לעלות לרגל ברגליו - יש לו שייכות לענין העלייה לרגל, אבל מי שאינו יכול לעלות ברגליו - אף שביכלתו ללכת באופנים אחרים - אין לו שייכות לזה, כיון שהענין ד"לראות את פני ה'", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות", קשור עם רגליים בריאות דוקא.


===עניין הרגל שבאדם===
===עניין הרגל שבאדם===

תפריט ניווט